בראשית כו:לב מפרשים: רמב"ן, הטור הארוך, מלבי"ם והעמק דבר

וַיָּבוֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ הוּא הָאָמוּר בּוֹ לְמַעְלָה (בראשית כ"ו:כ"ה) "וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר", כִּי הֵחֵלּוּ לַחְפֹּר אוֹתוֹ וּבָא אֲבִימֶלֶךְ אֵלָיו בַּיָּמִים הָהֵם, וּבְיוֹם הַבְּרִית בְּלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ בִּשְּׂרוּהוּ כִּי מָצְאוּ מַיִם. וְקָרוֹב לִי שֶׁהוּא הַבְּאֵר שֶׁכָּרָה אַבְרָהָם וְנָתַן לוֹ שֶׁבַע כְּבָשׂוֹת לְעֵדָה (בראשית כ"א:ל'), כִּי סִתְּמוּהוּ פְּלִשְׁתִּים עִם הָאֲחֵרִים, וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אוֹתוֹ, וַיִּקְרָא לוֹ גַּם הוּא שֵׁם כַּשֵּׁם אֲשֶׁר קָרָא לוֹ אָבִיו, וְעַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַל שֵׁם הַבְּאֵר אֲשֶׁר קְרָאוּהוּ כֵן הָאָב וְהַבֵּן, כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם. וְהַבְּאֵר הַזֹּאת לָהֶם תִּרְמֹז עַל מִשְׁכַּן שִׁילֹה, וּפְלִשְׁתִּים סִתְּמוּהוּ בְּהִלָּקַח הָאָרוֹן (שמואל א ד יא), וְחָזַר וַחֲפָרוֹ כִּי כֵן הֵשִׁיבוּ הָאָרוֹן עִם הַדּוֹרוֹן לֵאלֹהִים (שם ו יא):

ויבאו עבדי יצחק. כתב הרמב"ן הוא האמור למעלה ויכרו שם עבדי יצחק באר כי החלו לחפור אותו ובא המלך בימים ההם וביום הברית ביום לכתם בשרוהו כי מצאו מים. וקרוב בעיני שהוא הבאר שכרה אברהם ונתן לו שבע כבשות לעדה כי סתמוהו פלשתים עם האחרים וישב יצחק ויחפור אותו וקרא לו שם גם הוא כשם שקרא לו אביו:

ויהי ביום ההוא. למעלה אמר ויכרו עבדי יצחק באר שהוא התחלת הכריה וביום שלאחריו הגידו לו שנגמר הכריה ביום א', שעז"א אשר חפרו שהוא הגמר כנ"ל ושמצאו מים שהם מי מעין, וע"כ קרא שם הבאר שבעה שהיה הבאר השביעי שכרה, כי ג' בארות של אברהם וג' בארות שחפרו בנחל גרר וזה היה הבאר השביעית, והנה בימי אברהם קרא למקום ההוא באר שבע רק להמקום של הבאר והאשל, והעיר לא נקראת עדיין בשם זה, ועתה שיצחק קרא ג"כ בשם שבעה נעשה באר שבע שם כולל לכל העיר, ושם זה נשאר עד היום הזה: