וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנ֑וֹ וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[א] בינוני במקום עבר לא מצאנוהו, וזהו בינוני בעצמו, ופי' היה חולם (ר"ש ן' מלך) חולם אינו פועל בינוני, כי לא מצאנו בינוני במקום עבר, אבל הוא תואר ותחסר מלת ההרכבה "היה" ושעורו היה חולם, וכן "ורבקה שומעת" (רש"ד) ועיין במעשה אפוד בפ' ט' בחלוקת השם וז"ל "וכתב הא"ע על "ופרעה חולם" היה חולם, ועל "ורבקה שומעת" היתה שומעת, להורות כי אלה השמות לא ילקחו כאן מצד שהם תוארים, עד שיהיה נושא המאמר ופרעה חולם, ונשואו, והנה עומד, אבל הוא שם הפועל, ופרעה נושא במאמר, וחולם נשואו, וכן ורבקה שומעת, ולא ילקחו מצד היותם תוארים, אבל מצד שהם שמות פועלים, ולזה קשר בהם מלת "היה" אשר היא בכח על שמות הפועלים, כי אמרנו ראובן הולך, שם הפועל, הנה הרצון בו שהוא עתה הולך, או היה או יהיה":
רש"י
לצוד ציד להביא. מַהוּ לְהָבִיא? אִם לֹא יִמְצָא צַיִד יָבִיא מִן הַגֶּזֶל:
אלשיך
ורבקה שומעת כו'. הנה מה שהיה קרוב בדבר לחוש הוא אולי בהיותו לפני אביו יבא עשו וימצאהו שמה. לז"א ורבקה שומעת כו' ורבקה אמרה כו' והוא כי אם לא היתה שומעת מיצחק. רק יודעת ע"פ מגיד מה ששמע מיצחק היה אפשר עבר זמן בין מאמר יצחק לידיעת רבקה ובתוך כך היה עשו צד ומכין ומביא וימצא את יעקב שם ויתפשהו בגניבתו. לז"א ורבקה שומעת כו' כלומר ולא על ידי שליח. וגם שוילך עשו לצוד ציד להביא ולא מן המוכן שודאי יתאחר ובתוך כך יבא יעקב מן המזומן. וגם לא איחרה אחרי שומעה מלהגיד ליעקב. רק מיד ורבקה אמרה וזהו שלא נאמר ותאמר רבקה רק ורבקה אמרה כלומר ורבקה שומעת והיא מאז אמרה: