הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי׃
ברכת אשר
רש"י ד"ה לפני ה', ברשותו, שיסכים על ידי. ע"כ. לא רק עצם תוספת זו שבדברי רבקה קשה, כי אם האינטרפרטציה שרש"י משווה לה, ובמקום לפרש־לתרץ את הקושיה הראשונה הוא מגדילה, לענ"ד. ודברי שפתי חכמים (אות פ) אינם משכנעים, אף כי יפה הרגיש בקושי שבאזהרות המיוחדות שרש"י שם בפי יצחק אל עשיו (ד"ה שא נא וד"ה וצודה לי). (פ' תולדות תשמ"ח) ור' רמב"ן על אתר שבדברי יצחק לעשיו לא נזכר "לפני ה'", רק רבקה באה להזהיר ליעקב שידע שברכה זו תהיה "לפני ה'" ברוח הקודש, ואם יתברך בה עשיו אחיו תתקיים בזרעו לעולם.
חזקוני
ואברככה לפני ה' פי׳ על פי הדבור שעל כל ברכה וברכה שיברכך אביך הקב״ה יסכים על ידו לפיכך אני מצוה אותך לחזור אחריהם. ודוגמא זה פי׳ בפרשת נח גבי נמרוד.