בראשית כז:טו מפרשים: רש"י, רמב"ן, רשב"ם ואור החיים

החמדת. הַנְּקִיּוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ דָּכְיָתָא, דָּ"אַ שֶׁחָמַד אוֹתָן מִן נִמְרוֹד:

עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדוֹל וְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן לְהַפְלִיג בְּעִנְיַן הַצַּדֶּקֶת, כִּי הַמִּנְהָג בַּמּוֹלִידִים לְהַכִּיר אֶת הַבְּכוֹר בִּבְרָכָה וּבְכָבוֹד וּבְמַתָּן, וְהִיא מִדַּעְתָּהּ צִדְקַת הַקָּטָן וְרִשְׁעַת הַגָּדוֹל תִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל הַטֹּרַח הַזֶּה לְהַעֲבִיר הַבְּרָכָה וְהַכָּבוֹד מִן הַגָּדוֹל אֶל הַקָּטָן. וְכֵן יֹאמַר לְמַטָּה (בראשית כ"ז:מ"ב) "וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן":

החמודות - שהיה עובד בהן אביו בשעת אכילה.