אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֙נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ב] ואו"ת כמתעתע "כמתלעב" והוא לשון לעג ובזיון, "ויתקלסו בו" (מ"ב ב כג) תיוב"ע "ואתלעבו ביה", וכן תרגם יונתן בן עוזיאל, כמתעתע "כמגחך", והוא לשון צחוק: