בראשית כז:כו מפרשים: בכור שור, הטור הארוך, שד"ל ומנחת שי

וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו גְּשָׁה־נָּ֥א וּשְׁקָה־לִּ֖י בְּנִֽי׃

בכור שור

גשה נא ושקה לי בני. עדיין לבו נוקפו אמר שני סימנים יש לי בזה אחד הקול שדומה ליעקב ואחד הידים שדומים לעשו ואיני יודע על איזה אסמוך אבדוק אותו בסימן השלישי כי ריחו של עשו כריח שדה ושל יעקב אינו כריח שדה אשוק אותו אם ריחו כשדה זהו עשו ואם לאו זה יעקב כי אלך אחר רוב סימנים ולכך אמר גשה נא ושקה לי בני הריח ריח בגדים אז אמר זה עשו וברכו:
שאל רבBookmarkShareCopy

הטור הארוך

גשה נא ושקה לי בני. אמר הנה שני סימנין בקול דומה ליעקב במשוש דומה לעשו אראה עוד סימן ג' בבגדיו ויכריע בין ב' סימנים ועל כן כשקרב אליו והריח ריח בגדי עשו ברכו:
שאל רבBookmarkShareCopy

שד"ל

ושקה לי: דרך חבה, כדי לברכו בכל לבבו (אח"ס) או רצה להריח ריח בגדיו כדי להכיר יותר אם הוא עשו, כי נולד לו ספק מפני הקול (דון יצחק וראז').
שאל רבBookmarkShareCopy