וַיַּ֤עַשׂ גַּם־הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנ֔וֹ בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃
רקנאטי
ויעש גם הוא מטעמים וגו'. ועכיב מימרא דיי' מיניה צידא דכיא ואשכח כלבא חדא וקטליה ועבד אף הוא מיניה תבשילין. וכבר ידעת סוד הכלב מפסוק מיד כלב יחידתי (תהלים כב כא):
כלי יקר
יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ. יַעֲקֹב דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים ״קוּם נָא שְׁבָה״, אֵין נָא אֶלָּא בַּקָּשָׁה, וְעוֹד אָמַר לוֹ לֵישֵׁב וְלֶאֱכֹל דִּבֵּר אִתּוֹ בִּלְשׁוֹן נוֹכֵחַ, אֲבָל עֵשָׂו לֹא אָמַר לוֹ לָקוּם מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד שָׁם וְלֵישֵׁב בַּמָּקוֹם הַמּוּכָן לַאֲכִילָה, וְלֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן נָא, וְדִבֵּר בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר מֵרֹב רוּם לְבָבוֹ.