בראשית כז:לג מפרשים: פני דוד, מחוקקי יהודה; קרני אור, בן איש חי ורש"י

ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד. אז"ל שראה גהינם פתוחה תחתיו ואפשר לרמוז כי תיבות אלו בגימטריא ראה גהינם פתוחה עם הכולל. וטעם לדבר שראה גהינם פתוחה תחתיו הרב מופת הדור מהרח"א ז"ל בס' אש דת פירש ענין נאה בשם הרב מ"ד ז"ל והבאתיו לקמן פ' ויגש ע"ש:

[יא] איפוא תיקון לשון הוא כמו איזו שבתלמוד אימא לי איזו (רשב"ם) איפוא עם אל"ף משמשת במקום אם כן, ועם ה"א משמשת במקום איה, וטעמו כאן א"כ שאתה הוא עשו מי היה זה שהביא לי ציד, וכן "ולך איפוא מה אעשה" (למטה פ' לז) טעמו, א"כ מה אעשה לך, מה היא הברכה שתועיל לך (רע"ס) ולרש"פ (י"ש ח"א, חוב' ב, יר' ז ) אחר שהאריך לבאר מלת איפה, ואיפוא, יאמר "ואם מטעם שאיננו יודע על איזה אופן יגביל שאלתו ויאמר ג"כ "איפה" ועושה אותה כמקפת בהגבלה דרך כלל, ואם מטעם שהוא כ"כ במבוכה עד שאין לו מקום להגביל הדבר על סדר הראוי ויבחור ג"כ במלת "איפה" ככולל כל ההגבלות במלה אחת ובפ"א, ומזה אמר "מי איפוא הוא הצד ציד" שמחמת החרדה ומבוכת נפשו שיהיה מרומה בתת הברכה לאחר לא ידע להגביל שאלתו על הסדר, מי הוא ואיזה הוא ואיה הוא, ואיך נעשה הדבר, וכלל כל השאלות כולם בשאלת "איפה" "ולכה איפוא מה אעשה בני" כאלו יאמר שאיננו יודע שום זמן או מקום או ענין שממנו יצמח תרופתו וכו' ויסיים שם, ולהבדיל ביניהם תהיה מלת איפה הבאה בדרך שאלה תמיד בה"א, ואיפו או אפוא באל"ף או בוי"ו מענין קריאה פייטנית לעשות הענין בלי מוגבל:

בטרם תבא ואברכהו גם ברוך יהיה צ"ל תיבת גם דדי לומר ברוך יהיה ונ"ל בס"ד דידוע ברכות ויתן לך הם עטרה וכמ"ש בסידור רבינו הרש"ש ז"ל בכונת נט"י וידוע כי אורות י"א סמני הקטורת הם עשרה אורות פנימים ואור אחד הוא אור מקיף שהוא רב ועצום מאד וא"כ כשברכו בפסוקים ויתן לך וכו' נתן לו עשרה ברכות כנגד עשרה אורות פנימים הנז' ועדיין היה חסר לו כנגד אור המקיף והשלימו לו עתה באומרו גם ברוך יהיה ולהיות כי זאת הברכה היא כנגד אור המקיף לכך נקיט בה גם המורה על רבוי עצום והנה קודם שבא עשו לפני אביו היה השר שלו מתנחם בזה שלא נתן לו י"א ברכות שבזה יכניע י"א אלופים שעל עשו אלא רק נתן לו עשרה ואין לו י"א כדי להכניע גם את אלוף עיר"ם שהוא אותיות מיע"ר שהוא נעקר קליפתו דכתיב יכרסמנה חזיר מיע"ר אך בביאת עשו מת לבו בקרבו שהפסיד גם זה האלוף דעתה ברכו ברכת האחד עשר ובזה נשלם יעקב אע"ה בי"א ולכן כשמוע עשו את דברי אביו שאמר גם ברוך יהיה ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאד צעקתו זאת היתה מכח השר ולז"א עד מאד כי עיקר צעקתו היתה בעבור גם ברוך יהיה שהיא כנגד אור המקיף הנקרא מאד ולכן א"ל ברכני גם אני אבי תברכני ברכה של גם שהיא כנגד או"מ כאמור ולז"א לו יצחק אע"ה בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך אחי"ך כ"ח י"א במרמה כתרגומו בחכמתא שבאמת הוא הבכור שהוא כנגד חכמה:

ויחרד. כְּתַרְגּוּמוֹ וּתְוַהּ, לְשׁוֹן תְּמִיהָ. וּמִדְרָשׁוֹ רָאָה גֵּיהִנֹּם פְּתוּחָה מִתַּחְתָּיו: