עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃
מדרש לקח טוב
הנותן אמרי שפר. שהיה לשונם של שבט נפתלי מתוקים כדבש. דברי הגדה. אמרו רז"ל על נפתלי ממש שכשבאו לקבור את יעקב במערה. עמד עשו לעכב. שהיה אומר לו אתה קברת את לאה במערה לא נשאר לך חלק בה. כי אם חלקי נשאר. וכבר יעקב אבינו קנה חלקו ממנו. שנאמר בקברי אשר כריתי לו בארץ כנען (בראשית נ ה). ואין כריה אלא מכירה. עד שקפץ נפתלי להביא השטר של מערה ממצרים. חושים בן דן היה חרש. וכשראה מונעין לקבור את יעקב. מיד דקרו בידיו על צוארו. והתיז את ראשו. ונפלו שתי עיניו על מטתו של יעקב אבינו. ופתח עיניו וראה נקמה ושמח שנאמר ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע (תהלים נח יא). באותה שעה נתקיימה נבואת רבקה שאמרה למה אשכל גם שניכם יום אחד (בראשית כז מה). שאע"פ שלא מתו שניהם ביום אחד. נקברו שניהם ביום אחד.
מגלה עמוקות
למה אשכל גם שניכם יום אחד. רמזה ע"ס אשכול של מרגלים דאית' שם (במדבר יג) ויבא עד חברון לא קאמר ויבואו אבל רמז על שטן שבא שם ובלבל יוד מרגלים ונתקלקלה העיסה ע"י י' אלו ז"ס (דברים א) בשנאת ה' אותנו על אות של יוסף כד"א (בראשית לז) ויתנכלו אותו להמיתו לכן ביקש משה על יהושיע שיתקן העיסה ויוסיף לוי' ע"ס עשירית האיפה שהיא ארץשהוציא עליה דבה ולפי זה מתורץ מה ענין התשובה שהשיב הקב"ה לי' של שרי שהיתה משטחת לפני הקב"ה בשביל שאני קטן באותיות אתה מבזה אותי ולקחתיני מן הצדקת השיב הקב"ה אתה היית בסוף הצדקת תהיה לראש צדיק יהושע וקשה מה ענין יוד של שרי לראש צדיק יהושע אבל הענין כי אברהם אמר לשרה (בראשית יח) מהרי שלש סאים על איפה אד"הר שיש באיפה ג' סאין הן ג' קיטרין דיליה נר"ן ובכל סאה ו' קבין הרי ח"י קבין ח"י חוליון שבשדרה נקרא אדם ח"י ע"ש ח"י חוליון ועם ח"י ברכאין בצלותא שתקנו אבות העולם ובכל קב ד' לוגין הרי ע"ב לוגין שהן ע' עורקין התלוין בכבד ומרה בכל לוג ו' ביצים הרי תב"ל ביצים ז"ש שהי' אד"הר מסוף עולם ועד סופו ואמר לושי ועשי לתקן מצה שמורה שהוא ה' כי מצה פרוסה היא ד' ומצה שלימה ה' וגם ציוה ליקח חלה שלא לעשות מה' ח' לכן עשה הקב"ה מיוד וחלקה לב' ההין כי על שניהם הטיל לתקן עיסה ואז השיב הקב"ה ליוד של בסוף יתוקן עשירית האיפה בימי יהושע כי מיד שנכנסו ישראל לארץ נתחייבו בחלה בימי יהושע וא"כ שפיר נתוספה לו יוד בראשו לתקן יוד של איפה ז"ש רבקה למה אשכל גם שניכם יום אחד (בראשית יח) ואל הבקר רץ אברהם קרי בי' רבקה כי עליה מוטל לתקן עיסה וכל קללות עשר של אד"הר מתוקנו עתה עם יעקב לפי שתיקן חלה לכהן לכן מיכאל בא עם יעקב שהוא כהן דלעילא:
רש"י
למה אשכל. אֶהְיֶה שַׁכּוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם. הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי שַׁכּוּל, וְכֵן בְּיַעֲקֹב אָמַר כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי: