בראשית כח:ד מפרשים: רש"י, רשב"ם, ספורנו וחזקוני

את ברכת אברהם. שֶׁאָמַר לוֹ וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ יִהְיוּ אוֹתָן בְּרָכוֹת אֲמוּרוֹת בִּשְׁבִילְךָ – מִמְּךָ יֵצֵא אוֹתוֹ הַגּוֹי וְאוֹתוֹ הַזֶּרַע הַמְבֹרָךְ:

לרשתך את ארץ מגורך - מאחר שלא תקח אשה מבנות כנען שהיו עבדים, כמו שצוה אברהם ליצחק.

וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם. כְּאָמְרוֹ "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב:ב), וְזֶה בְּלַמְּדוֹ דַּעַת אֶת הָעָם, וּבָזֶה תִּהְיֶה בִּרְכַּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ. כִּי כְּשֶׁיִּהְיֶה גַּם הַזֶּרַע מוֹרֶה צֶדֶק, יִהְיֶה רָאוּי לִירַשׁ וְיִהְיֶה בָּזֶה קִדּוּשׁ ה', לֹא הֶפְכוֹ. כְּעִנְיַן "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיהו מט:ג), כִּי בָּזֶה יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו: