בראשית כח:ז מפרשים: רש"י, ברכת אשר, העמק דבר ומזרחי

וישמע יעקב. מְחֻבָּר לָעִנְיָן שֶׁל מַעְלָה, וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק וְגוֹ' וְכִי שִׁלַּח אוֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם, וְכִי שָׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְהָלַךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, וְכִי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנַעַן, וְהָלַךְ גַּם הוּא אֶל יִשְׁמָעֵאל:

רש"י ד"ה וישמע יעקב, מחובר לענין של מעלה וכו'. רש"י בא ליישב קושי גדול בפסוקים אלה - שינוי הנושאים בפסוקים ו-ח (וירא עשו - וישמע יעקב - וירא עשו), ולדבריו מתוארת כאן ראיית עשיו את עמדת יצחק כשהתבונן בהתרחשות, דהיינו שיצחק ברך את יעקב ושלח אותו לפדן ארם, ויעקב אמנם שמע בקולו, והוא (עשו) ראה "כי רעות בנות כנען", כי אז "וילך" (ט). (פ' תולדות תשמ"ח)

וישמע יעקב וגו׳ וילך פדנה ארם. עוד ראה כי יעקב לא די מה ששמע לצווי אביו. אלא אפי׳ לדבר אביו וגם אם הבין כי רצונו כך עשה ג״כ והלך לפדן ארם. משום זה התבונן עשו על עצמו: