בראשית כט:ב מפרשים: מחוקקי יהודה; יהל אור, רש"י, אבי עזר וחזקוני

(א) וכן כתב בס' צחות, שער בנין פעל, וַיַרְא והיתה ראוי להיות שלם וַיִרְאֶה, ועל דרך "וַיִקֶן את חלקת השדה" (למטה לג יט) ומצינו שניהם בפסוק אחד, וַיַרְא את כל חטאת אביו אשר עשה וַיִרְאֶ (יחז' יח יד) וַיִרְאֶ כתיב וַיִרְאֶה קרי:

ישקו העדרים. מַשְׁקִים הָרוֹעִים אֶת הָעֲדָרִים, וְהַמִּקְרָא דִבֵּר בְּלָשׁוֹן קְצָרָה:

וירא מלה זרה וכו'. מה שכתב הרב לחסר וי"ו. פירוש שלא תוכל לומר ירא בלא וי"ו. ולא תוכל לומר כן עם משרתי יו"ד לומר ונרא ותרא וארא. שהם חברו אותן. וכתב הרד"ק שעשו כן. מפני רוב השתמשות יו"ד אית"ן שנו נקודתה בהתחבר עמה וי"ו. ונקדו בפתח וירא בלק. ודברי הרב עולים יפה. שלא להתערב עם גזרת ירה. שהעתידים ממנה איר ייר תיר ניר. כתוב מעוט מה שכתב הרב עם חבירי יו"ד. היינו אותיות כשתיל אב המון שהמה משרתים שלא תוכל לומר מן וירא. כמו אמרם אמרתם וכו'. וכתב שכן הוא בספר מאזנים. ולא אמר כלום. כי מצינו ואראהו בישועתי אשר אראך. ויראם את בית נכותה. אראנו נפלאות. ומחורתא כדפרישית. וכן מצאתי באהל יוסף גם נעלם מן מטוט מה שכתב הרב בצחות דף ל"ח בדקדוק וירא בלק. ולאחר העיון ראיתי גם בספר מאזנים דף ט"ז כאשר דברתי: