בראשית כט:ב מפרשים: מחוקקי יהודה; יהל אור, רש"י, אבי עזר וחזקוני

וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃

מחוקקי יהודה; יהל אור

(א) וכן כתב בס' צחות, שער בנין פעל, וַיַרְא והיתה ראוי להיות שלם וַיִרְאֶה, ועל דרך "וַיִקֶן את חלקת השדה" (למטה לג יט) ומצינו שניהם בפסוק אחד, וַיַרְא את כל חטאת אביו אשר עשה וַיִרְאֶ (יחז' יח יד) וַיִרְאֶ כתיב וַיִרְאֶה קרי:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ישקו העדרים. מַשְׁקִים הָרוֹעִים אֶת הָעֲדָרִים, וְהַמִּקְרָא דִבֵּר בְּלָשׁוֹן קְצָרָה:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבי עזר

וירא מלה זרה וכו'. מה שכתב הרב לחסר וי"ו. פירוש שלא תוכל לומר ירא בלא וי"ו. ולא תוכל לומר כן עם משרתי יו"ד לומר ונרא ותרא וארא. שהם חברו אותן. וכתב הרד"ק שעשו כן. מפני רוב השתמשות יו"ד אית"ן שנו נקודתה בהתחבר עמה וי"ו. ונקדו בפתח וירא בלק. ודברי הרב עולים יפה. שלא להתערב עם גזרת ירה. שהעתידים ממנה איר ייר תיר ניר. כתוב מעוט מה שכתב הרב עם חבירי יו"ד. היינו אותיות כשתיל אב המון שהמה משרתים שלא תוכל לומר מן וירא. כמו אמרם אמרתם וכו'. וכתב שכן הוא בספר מאזנים. ולא אמר כלום. כי מצינו ואראהו בישועתי אשר אראך. ויראם את בית נכותה. אראנו נפלאות. ומחורתא כדפרישית. וכן מצאתי באהל יוסף גם נעלם מן מטוט מה שכתב הרב בצחות דף ל"ח בדקדוק וירא בלק. ולאחר העיון ראיתי גם בספר מאזנים דף ט"ז כאשר דברתי:
שאל רבBookmarkShareCopy

קיצור בעל הטורים

זמין למנויי פרימיום בלבד