בראשית כט:ה מפרשים: אלשיך, בכור שור, ברכת אשר וחזקוני

ויאמר כו'. הנה בראותו אותם רובצים על הבאר והוא לא חשב לעיכוב גלילת האבן מעל פי הבאר. חשבום למתרפים במלאכתם וכן לא יעשה ומה גם אם היו שכירים והיה חפץ לומר להם הן עוד היום כמשז"ל (ב"ר פ' ע') שהיה מוכיחן שהיו פושעים במלאכה ועל כן לו היחל בהגיעו להוכיחם. יקשה בעיניהם מאד באמרם כי טרם בואו לגור ישפוט שפוט ע"כ התחיל בדברים אחרים ואמר מאין באתם עם יודעו הדבר כי קרוב לעיר היה והוסיף לדבר ולומר הידעתם כו'. ואח"כ התחיל בתוכחת מגולה הן עוד היום כו' ולהיות שיקרה אל הרואה אנשים בלתי הגונים לשאל להם מאין באתם כלומר אולי בעיר בלתי כשרים נתגדלתם על כן בפתח דבריו קראם אחי כולם אנשים כערכי ואח"כ שאל מאין אתם לבל יחושו שעל רעתם היה שואלם

בן נחור. לפי שהיה נחור בעל שם וניכר ונודע לכל יותר מבתואל:

"הידעתם את לבן בן נחור". אך טבעי הוא שיעקב ישאל בהזדמנות הראשונה על המשפחה שממנה הוא רוצה לשאת אשה, אך קשה, למה הוא תולה בשם הסב ולא בשם האב. וכבר העיר על זה רמב"ן: "...ויתכן שהיה בתואל אדם פחות מעלה, ולא ירצה לבן שייחסו אותו האנשים רק לאבי אביו" וכו'. ואכן ראינו שבתואל לא היה אישיות דומינאנטית במיוחד (ר' פרק כד), ברם, על דברי רמב"ן קשה: (א) מנין ידע יעקב על רצונו של לבן, ועדיין לא בא אליו? (ב) גם עצם פחיתות מעמדו של בתואל אינו מוחלט, ר' דברי "ילקוט שמעוני" (רמז קט), לפיו בתואל מלך ארם נהרים היה. (פ' ויצא תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ו) ור' שני טעמים נוספים ברמב"ן.