וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֙יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ד] ורע"ס פי' "שהגיד לה כי אחי אביה הוא, להודיע שלא חטא במוסר כשנשק אותה", ולפי"ז אין צורך לפרש שהוא מאוחר, וכן פי' החזקוני, ובדרז"ל (ב"ר פ' ע, קה"ר פ' "כי לא לקלים המרוץ" ילקוט רמז קכד) כל נשיקה לתפלות בר מן תלת וכו', ר' תנחומא אומר אף נשיקה של קריבותא, שנאמר "וישק יעקב לרחל", והח' ז"ל פי' (שה"ש א ב) נשיקה עם למ"ד ביד או בכתף, או בלחי עפ"י מנהג המדינות ובלא למ"ד הוא בפה, ועיין (למעלה כז כז הערה מה):
רש"י
כי אחי אביה הוא. קָרוֹב לְאָבִיהָ, כְּמוֹ אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ. וּמִדְרָשׁוֹ, אִם לְרַמָּאוּת הוּא בָא, גַם אֲנִי אָחִיו בְּרַמָּאוּת, וְאִם אָדָם כָּשֵׁר הוּא, גַּם אֲנִי בֶן רִבְקָה אֲחוֹתוֹ הַכְּשֵׁרָה:
אלשיך
ויגד יעקב כו'. הנה לא אחי אביה היה. ועוד שהיה לו לקצר ולומר כי אחי אביה בן רבקה הוא. ולא אחי אביה הוא וכי בן רבקה. וגם למה הגידה לאביה ולא לאמה כדרך נשים ורז"ל (שם פ' ע') דחקו שמתה אמם. ועוד אומרו ויהי כשמוע לבן את שמע כו' לא היל"ל רק את דברי אחותו. וגם ויחבק לו וינשק לו הל"ל ויחבקהו וינשקהו. ועוד אומרו ויספר ללבן את כל הדברים האלה. כי באומרו האלה לא יצדק רק על דברים שלפניו ואם הוא שהודיע לו כי ברח על שברכו אביו ושנטלו ממונו ממנו לא יצדק אומר האלה בזה: