בראשית כט:יט מפרשים: אלשיך, ברכת אשר, אור החיים והעמק דבר

ויאמר לבן כו'. נתבייש לומר כי נכריה נחשבה לו כי מכרה. וגם לשעבד בן אחותו מה שאין ראוי עשות כן. על כן אמר טוב תתי אותה לך. כלו' מתנה אני נותנה וטוב תתי אותה לך. כלו' חנם שהוא משמעות תתי לשון מתנה. מתתי אותה זולתך לאיש אחר כי גם לו הייתי נותנם ועם כל זה שאני נותנה חנם. אתה מוצא שפתיך תשמור שבה עמדי. ולהעלים הדבר היותו חפץ יעבדהו. אמר בל' נקייה שבה עמדי ולא אמר עבדני כמאמר יעקב אעבדך כו':

או אפשר עשה כדרך התגרים הרמאים כי כשנותנים להם יותר מכדי שווי סחורתם עושים עצמם שלא על מה שנותן שווי נותנים לו כי אם על היותו אהובו. כן עשה לבן אמר אל תחשוב שעל בלתי מוצאי יעבדני כשיעור הזה עלי' אני נותנת לך כי אמצא. רק על כי טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר. אך בזאת שלא תשאנה ואח"כ תעבוד רק שבה עמדי מעתה טרם תקחנה:

"ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר". "תתי" בגימ' קטנה שוה לאה, ואלו "מתתי" שוה רחל, וזה שאמר לבן: לאה לך ורחל לאיש אחר.