וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃
אלשיך
ויעבוד יעקב ברחל כו'. היל"ל תחלה ויהיו בעיניו כימים אחדים. כשהודה ואח"כ ויעבד כו' ועוד מה צורך להודיענו שהיו בעיניו כימים אחדים. אך הנה היה נראה כעובד מצות אמו. שציותה לו וישבת עמו ימים אחדים שיראה ימים מועטים ואיך התנה על ימים רבים. על כן אמר הן אמת שבערך אהבתו אותה כל יום ויום היה נראה לו אלף שנים. עד מלאת שבע שנים ויקחנה. אך אחר שיעבוד יעקב שבע שנים היה נראה לו שלא עבד רק ימים אחדים באהבתו אותה כי שכח כל העבודה ומשפה שנדר לעבוד שבע שנים. שיער זה בדעתו בבחינה מה שאחר העבודה שיהיו כאחדים ובזה אינו עובר מצות אמו:
בכור שור
ויהיו בעיניו כימים אחדים. שלא תתמה למה אומר שבע שנים היה לו לומר שנה או שנתים מגיד לך שכל כך היה אוהב את רחל שעדיין נראה לו שהוא אונה אות לבן שנתן לו אשה יפה כזאת בשביל עבודה מועטת:
ברכת אשר
"...כימים אחדים". אונקלוס תרגם: כיומין זעירין, אך ראה רש"י למעלה (פס' יח ד"ה אעבדך שבע שנים). (פ' ויצא תשס"א)