בראשית כט:כב מפרשים: חתם סופר, אלשיך, דעת זקנים והעמק דבר

ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה, י"ל למה הוציא לבן הוצאות רבות ויאסוף כל אנשי מקום למשתה הלא די לו בריעיו ומיודעיו ונלע"ד דהנה בני העיר שנגנב להם ספר תורה ב"ד של אותה עיר פסולין לדין עליו לפי שגם המה נוגעים בדבר, אלא ב"ד של עיר אחרת, וידוע הא דאיתא בש"ע חו"מ אם גם מצות עשה לדון, בצדק תשפוט עמיתך מ"מ אם קבל הדיין טובה מא' מבעלי דינין ויודע שלבו נוטה לו יותר מלחבירו ע"י טובה זו יכול לומר פסילנא לך לדינא, ובמתניתין תנן בתולה נשאת ליום הרביעי שאם תהי' לו טענת בתולים ישכים למחר מיד לבית דין אבל ביום השלישי או ביום הרביעי לא דחיישינן שמא בין כך ובין כך יתפייס והנה לבן בעצמו ידע שירמה את יעקב בתתן לו את לאה תחת אחותה רחל ובלי ספק יעקב בבקר כאשר יראה שהיא לאה ישכים לב"ד ויטעון שמקח טעות הוא לבטל הקידושין מעיקרא לכן אסף את כל אנשי מקום ויעש משתה וכיון שנהנו מלבן יכולין לומר כולנו פסילנא לדינא לנגד לבן והוצרך יעקב ליסע לעיר אחרת לדון על זה אשר יומשך בזמן ובין כך ובין כך יתפייס. (מספר שיר מעון):

ויאסף לבן כו'. דרך החתן להזמין קרואים למשתה. אז אמר כי עשה לבן בערמה ויאסף לבן את כל וכו' ויעש משתה. ולמה לא עשאו יעקב הלא הוא על כי ויהי ערב והנה היא לאה ויבא אליה ואין גולה אז אזנו. ואין זה רק על כי בושו מלבן שהזמינם ויעש להם משתה וע"כ אסף את כל אנשי העיר בל יבצר א' ויגלה סוד. וגם על מה שהשיב לבן ליעקב ואמר לא יעשה כן במקומנו כו' שיודו לו אנשי המקום באמור שכך הוא המנהג:

ויאסוף לבן. לבן רמאי היה ועל כן נקרא לבן הרמאי ונתכוין לשכר את יעקב ביין כדי לרמותו ולא יבחין בין רחל ללאה ותדע שהרי ברחל לא עשה משתה: