בראשית כט:לג מפרשים: אלשיך, כלי יקר, ספורנו והעמק דבר

ותהר עוד כו'. הנה הבן הראשון היה ראוי תקראנו שמעון. כי שמע כי שנואה היא. ועוד למה בראשון אמרה ראה ובשני שמע ועוד מאי שמע. אך הנה יש שנאה ויש העדר אהבה בלבד. והנה מה שהיה מראה לה לא היה רק שלילת אהבה אך לא שנאה. על כן בראשון אמרה כי ראה ה' כו' כי עתה יאהבני. אך בראות בן שני אז אמרה אם לא היה הענין רק העדר אהבה. היה מספיק בן א' להקנות אהבה. אך בהיות שנים אמר' אין זה כ"א שבוחן לבות ה' הוא הבין מה שלא נהיה גלוי והוא כי שנואה אנכי. וע"כ ויתן לי גם את זה ויהיה שמע כד"א שמעני אדוני לשון הבנה על כן קראתו שמעון:

כִּי שָׁמַע ה׳ כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי. אַף עַל פִּי שֶׁבְּלֵדַת בֵּן רִאשׁוֹן אָמְרָה ״כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי״ (בראשית כט:לב), וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשְׂנָאֶהָ, וְלָמָּה זֶה אָמְרָה ״כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי״? מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה שֶׁהִיא סָבְרָה שֶׁיִּהְיֶה כֵן וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָהּ, כִּי הִיא סָבְרָה מֵאַחַר שֶׁאֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְבָנִים וְהַבֵּן אָהוּב בְּלִי סָפֵק, וְאֵיךְ תִּהְיֶה בּוֹר שְׂנוּאָה וּמֵימֶיהָ חֲבִיבִין? עַל כֵּן אָמְרָה ״כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי״. וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה שֶׁהָלְכָה בְּטָעוּת, שֶׁהֲרֵי מִן הַדִּין הָיָה שֶׁאֲחוֹתִי תֵּלֵד בֵּן שֵׁנִי, וּמַה נָּתַן לִי ה׳ גַּם אֶת זֶה? אֶלָּא לְפִי שֶׁגָּלוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעוֹדֶנּוּ בְּשִׂנְאָתוֹ, לְכָךְ אָמְרָה ״כִּי שָׁמַע ה׳״, הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ בּוֹחֵן לִבּוֹ וְשָׁמַע כָּל דְּבָרָיו שֶׁעִם לִבּוֹ, אֲבָל אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי זֶה כִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּבָר סָרָה שִׂנְאָתוֹ.

כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי. וּתְמוּרַת הַשִּׂנְאָה הַמְּסֻבֶּבֶת מִן הַחֲשָׁד נָתַן לִי גַּם אֶת זֶה: