וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[א] ויתכן שלא אמר לשון "על" כי בזה היה משמעותיה, דשלא בפניה אמר כן, לכן אמר "אל" שמשמעותיה בפניה, גם היא נתרצה לומר כן כמאמר אבימלך "גם היא אמרה אחי הוא" (למטה כ, ה) וכן פי' החזקוני "בפניה אמר אחותי היא והיא שותקת":
מחוקקי יהודה; יהל אור
(א) וכן פי' רש"י ז"ל "וכיוצא בו אל הלקח ארון וגו' ואל חמיה (ש"א ד כא) שניהם בלשון על":
רש"י
ויאמר אברהם. כָּאן לֹא נָטַל רְשׁוּת אֶלָּא עַל כָּרְחָהּ שֶׁלֹּא בְטוֹבָתָהּ, לְפִי שֶׁכְּבָר לֻקְּחָה לְבֵית פַּרְעֹה עַל יְדֵי כֵן: