בראשית כ:ג מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, חזקוני, אבן עזרא וספורנו

[ב] והמורה בפמ"א מהחלק השני כתב "אמנם מה שיאמר בו ויבא אלהים אל פלוני בחלום הלילה, אינה נבואה כלל ולא האיש ההוא נביא, כי ענינו שבא הערה מאת השם לאיש ההוא, ואח"כ ביאר לנו שההערה ההיא היתה בחלום, וכו' שאנחנו לא נספק שלבן הארמי רשע גמור עוע"ז ג"כ, ואבימלך אעפ"י שהיה איש טוב בעמו, כבר אמר אברהם אבינו על ארצו ועל ממלכתו "רק אין יראת אלהים במקום הזה", ובא בכל אחד משניהם ר"ל לבן ואבימלך, "ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה" וכן "ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה״, ודע זה והתבונן ההפרש בין אמרו "ויבא אלהים", ובין אמרו ״ויאמר אלהים״, ובין אמרו "בחלום הלילה" ובין אמרו "במראית הלילה" עיי"ש. ובזהר בראשית (דף קיא ב) "וכי קוב״ה אתא לגבייהו דרשיעיא כמה דכתיב (למטה לא כד) ויבא אלהים אל לבן", "ויבא אלהים אל בלעם״ (במד' כב ט) אלא ההוא ממנא שליחא דאתפקדא עלייהו הוה בגין דכלהו כד עבדי שליחותא נטלי שמא דא, ומסטרא דדינא קא אתיין":

הנך מת מכאן שאין התראה לבני נח.

ובא המלאך בחלום אל אבימלך, בעבור כבוד אברהם, ופה כתוב לקיחה וכן עם פרעה רק על פרעה הביא נגעים גדולים, ועל ביתו, ונגעי אבימלך וביתו לא הי' כן, כי צדיק היה מפרעה