וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ג] וכן כתב הרד"ק בשרשים שרש "גוי" וז"ל "והישר בעיני כי בעבור עמו אמר, כי היה קצף ד' עליו ועל עמו וכן אמר "כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה״, ועוד "וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו", הנה נראה מזה כי לא לקה אבימלך לבדו, ע"כ אמר "הגוי", וכן ת"א "העם אף זכאי תקטול":
רש"י
לא קרב אליה. הַמַּלְאָךְ מְנָעוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ:
בכור שור
ואבימלך לא קרב אליה. כי נעצר ולא היה יכול להזדקק באשה כמו שהוא אומר למטה וירפא אלהים את אבימלך: