בראשית כ:טז מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, רש"י, דברי דוד ואבי עזר

[ז] עיין (למעלה א ב הערה קלב קלג) והריק"ם בס' הגלוי כתב, על כל וי"ו נוספת במקרא, כי היא רמז על מלה חסירה כדמותה, כמו "ותשב תמר ושוממה" (ש״ב יג כ) שפי׳ עצובה ושוממה, או דואגת והדומה לענין ׃

[ח] ובפס"ז (ברא' כ טז) "ואת כל ונוכחת", כלומר הוכיחה שלא להיות רגילה לאמר מעתה על בעלה אחי הוא, ואת כל אשר עשית עמדי, לא תעשה עוד, ונוכחת ואיתוכחת, שקבלה תוכחתו, והעקידה בשער העשרים פי', הנה אחיך הוא מעור עיני דעתך לתתך חשודה לכל אשר אתך בפי הבריות, לכן אל תוסיפי לעשות כדבר הזה עוד, והיא קבלה תוכחתו בסבר פנים יפות, ונוכחת ממנה, ושמה על לבה להשמר מכל שמץ דבר בעיני אלהים ואדם, וכן פי' הרדי"א:

[ט] יתכן לפרשו כסות תפארת, וכן "והיית לנו לעינים" (במד׳ י לא) לתפארת,"על אבן אחת שבעה עינים״ (זכרי׳ ג ט) שבעה דרכי תפארת שאם הם עינים ממש צריך לומר "שבע", שעינים נקבה בעברי (רוו"ה) ׃

ולשרה אמר. אֲבִימֶלֶךְ לִכְבוֹדָהּ כְּדֵי לְפַיְּסָהּ, הִנֵּה עָשִׂיתִי לָךְ כָּבוֹד זֶה, נָתַתִּי מָמוֹן לְאָחִיךְ שֶׁאָמַרְתְּ עָלָיו אָחִי הוּא, הִנֵּה הַמָּמוֹן וְהַכָּבוֹד הַזֶּה לך כסות עינים: