בראשית כ:י מפרשים: אדרת אליהו (ר' יוסף חיים), אלשיך, בכור שור ואור החיים

ויאמר אבימלך לאברהם מה ראית כי עשית וכו'. ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה וכו'. יובן בס"ד כי מה שחשב פן יהרגוהו ויעברו על ש"ד ולא חשש פן יקחו אשתו גם בעודנו חי הנה רבותינו ז"ל כתבו הטעם בשביל שש"ד עוברים בפעם אחת אבל בא"א עוברים על כל ביאה וביאה ולכן בוחרים בדרך הזה יותר ויובן טעם אחר בס"ד לזה כי הש"ד יכולים לעשות בסתר שיבואו באישון לילה ואפילה ויהרגוהו בסתר ולמחר יקחו את אשתו ואין מי לשפוט אותם על זאת אבל אם יקחו אשתו בעודנו חי יראים לעשות כן דזה דבר פרהסייא ויראים מן המלך או שמתביישים מן הבריות לכן מסתמא בוחרים בש"ד וז"ש מה ראית כי עשית את הדבר הזה שחששת בשביל ש"ד ולא חשבת שיעברו על א"א והשיב לו כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה שאני רואה שדוקא יראת אלהים היודע הנסתרות אין להם אבל יראת ב"ו יש להם הן מחמת העונש הן מחמת הבושה ולכן הכרעתי הדבר פן והרגוני על דבר אשתי שבודאי יבחרו בהריגה יותר מא"א שהוא דבר ידוע ומפורסם.

ויאמר אבימלך וגו'. אל תירא שיהרגוך על דבר אשתך כי הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב. כי תהי' בטוח כי אהי' שומר לראשך ולשרה אמר ראי מה שהרוחת לשמוע לקול אישך לומר אחי הוא כי הוא הרויח ואת הפסדת כבודיך מה שהרויח הוא כי הנה נתתי אלף כסף לאחיך כלו' שעל אומרך כי אחיך הוא הרויח כי את היית לו להועיל אך הנה הוא לך לבושה לכסות עינים לכל אשר אתך כי לא יהיו לך עינים לראות לכל הנמצאים אשר אתך וכ"ש בפני זרים שלא הכירוך מהבושה כי תהי' בעיניהם למקולקלת ואין זה לך רק על שמוע בקולו לאמר אחי הוא ויש לך להחזיק טובה לקונך שהי' מכשולך זה אתי כי נחשבתי בעיניו ית' לדבר בי שלא אחטא כי אם הי' זולתי הי' הוא ית' מניחו בבחירתו ותתקלקל וזהו ואת כל ונוכחת כלו' הביטה בחינת אם הי' לך ענין זה עם כל. הוא עם כל כללות בני אדם נוכחת ותקבלני תוכחת ומוסר בל יקרך עוד כדבר הזה לומר אחי הוא כי לא יקרך תמיד עם כיוצא בי. או יאמר אל תאמרי כי תבטחי בצדקתך שלא בלבד יעשה לך נס באומר אחי הוא. כ"א אדרבה תצאי בכל טוב עושר ונכסים כאשר בפרעה ובי. כי אינו כבודך שיקחוך ותהי' לבוז כי הנה אם יש לך כסות עינים לבלתי הביט בך בעין היותך מקולקלת הוא לכל אשר אתך כי מכירים צדקתך וזכותך:

אך את כל שהוא עם שאר ההמון לא כן ויביטו בך בעין חרפה ע"כ ונוכחת שלא יקרך עוד כזה: