הֲל֧וֹא נָכְרִיּ֛וֹת נֶחְשַׁ֥בְנוּ ל֖וֹ כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם־אָכ֖וֹל אֶת־כַּסְפֵּֽנוּ׃
רש"י
הלא נכריות נחשבנו לו. אֲפִלּוּ בְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָתֵת נְדוּנְיָה לִבְנוֹתָיו – בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין – נָהַג עִמָּנוּ כְּנָכְרִיּוֹת, כִּי מְכָרָנוּ לְךָ בִּשְׂכַר הַפְּעֻלָּה:
בכור שור
הלא נכריות נחשבנו לו. שכשנתננו לבעל שדרך לתת שילוחים ונדונייא לבנות לא נתן לנו כלום והיה אומר לך עשה לעצמך דיי והוא מכרנו ולקח עבודתך לעצמו ואכלה ולא נתנה לנו כ"ש שלא יתן לנו ירושה שאין דרך לתת לבנות ועתה עשה מה שצוה לך הק' והננו אחריך: