בראשית לא:י מפרשים: רש"י, בכור שור, ברכת אשר וחזקוני

וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים׃

רש"י

והנה העתדים. אַעַ"פִּ שֶׁהִבְדִּילָם לָבָן כֻּלָּם שֶׁלֹּא יִתְעַבְּרוּ הַצֹּאן דֻּגְמָתָן, הָיוּ הַמַּלְאָכִים מְבִיאִין אוֹתָן מֵעֵדֶר הַמָּסוּר בְּיַד בְּנֵי לָבָן לָעֵדֶר שֶׁבְּיַד יַעֲקֹב (בראשית רבה):
שאל רבBookmarkShareCopy

בכור שור

ברודי'. נקודים דקות כמו מקום שנפל שם ברד שנראה מקום המכות שמכה שם ברד רצופות ודקות ומדובקות זו בזו כך היה הלבן דק ומדובק במכות של ברג גרשל"א (grêle, Hagel) בלע"ז:
שאל רבBookmarkShareCopy

ברכת אשר

רש"י ד"ה והנה העתודים, ...היו המלאכים מביאים אותם מעדר המסור ביד בני לבן וכו'. והוא מדרש (בראשית רבה עג, י). ושוב לא ידעתי, לא רק לשם מה דורש הדרשן כך, אלא לשם מה רש"י הפשטן מביא דבר זה אחר שהסביר בעצמו (למעלה ל, מ) דרך טבעית להשגת אותה המטרה. (פ' ויצא תשנ"ו)
שאל רבBookmarkShareCopy