וַיִּנְהַ֣ג אֶת־כָּל־מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־כָּל־רְכֻשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָב֛וֹא אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
רש"י
מקנה קנינו. מַה שֶּׁקָּנָה מִצֹּאנוֹ, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים:
ברכת אשר
רש"י ד"ה מקנה קנינו, מה שקנה מצאנו וכו'. נראה שרש"י בא לפרש את חזרת הכתוב על מה שנאמר ברישא "את כל מקנהו ואת כל רכושו אשר רכש". ולפי זה צריך לומר שהפועל רכ"ש אינו קניין במובן המצומצם, אלא כאן הכוונה למה שקיבל תמורת עבודתו אצל לבן. ואולם זה קצת קשה, שהרי לא שמענו שיקבל דבר אחר מאשר צאן מסוג מסוים, דהיינו "מקנהו", ומה בא אפוא "את כל רכשו" לרבות. (פ' ויצא תשמ"ט) ור' מלכה של תורה ש"וינהג את כל מקנהו" - זה צאנו, "ואת כל רכושו אשר רכש" - אלו עבדים ושפחות. ואיך רכשם? "מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם" - קנאם בצאנו שרכש בשכר עבודתו בפדן ארם.