בראשית לא:כא מפרשים: אלשיך, ספורנו, העמק דבר ושד"ל

ויברח כו'. הנה הבורח לבל יושג הולך בלי טף ומקנה ההולכים לאט אמר ויברח הוא וכל אשר לו. וע"כ מה עשה לבל יושג לא הלך דרך המלך רק אחרי עברו הנהר שם פניו הר הגלעד ללכת נכחו עד הגיע אליו באופן לא יוכל לטעות גם שלא ילך בדרך הכבושה רק נוכח אותו הר. בתוהו לא דרך באופן יהיה מקצר ועולה ולא ישיגו לבן ההולך בדרך הכבושה וכשמוע לבן לקח את אחיו משוללי טף ומקנה כ"א כולם אנשים קלי המרוץ ולהיות שלא הלך יעקב דרך המלך כאשר הלך לבן כאומרו דרך שבעת ימים על כן לא מצאו עד הר הגלעד והנה אמרו וידבק אותו אם הוא שהשיגו שם הרי אחר כן הוא אומר וישג לבן את יעקב. ועוד שהפסיק בנתים באומרו ויבא כו' וגם שינוי הלשון אך הנה דרך ישראל ומה גם הצדיקים כי בעת צרתם נוסף על היותם קרובים אל ה' מתדבקים יותר ע"י תפלה בכל לב וזה יאמר שממוראת לבן ישיגנו שם נדבק בכל לבו אל ה'. וז"א וידבק לשון הפעיל שלבן סיבב ידבק יעקב בקונו וע"י כן נשמעה תפלתו ויבא אלהים אל לבן הארמי כו' ויאמר לו ה שמר כו' כלומר לך להנאתך שלא תתחייב את ראשך ולא על הנוגע אל יעקב כי שומרו אנכי:

וַיִּבְרַח. מִלַּת הַבְּרִיחָה בְּכָל מָקוֹם תּוֹרֶה עַל סוּר הָאָדָם מֵאֵיזֶה מָקוֹם וְאֵין רוֹדֵף, וְזֶה מִדַּאֲגַת הֶיזֵּק עָתִיד, אֲבָל סוּר הָאָדָם מִן הַמָּקוֹם מִפְּנֵי הֶיזֵּק הוֹוֶה אוֹ מִפְּנֵי רוֹדֵף יִקָּרֵא נִיסָה.

ויברח הוא וגו׳. שהרי לא הובטח ע״ז כמש״כ ע״כ הוכרח לעשות תחבולה זו ואע״ג שגם זה לא היה דבר נקל להשהות בדרך הרבה ולא יהא נודע ללבן מ״מ היה בוטח בה׳ שלא יודע לו ע״פ השגחת ה׳ אבל לא כמחשבות אדם בהשגחה המה מחשבותיו ית׳ אלא נודע לו וגם רדף וגם השיגו ומכ״מ הצילו ה׳ . אמנם טוב היה יותר אלו לא הסתיר עצמו מלבן ולא הגיע לגנבת התרפים אשר זה גרם רעה רבה ליעקב: