וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע׃
מדרש לקח טוב
ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה. אין הקב"ה נגלה אל האומות אלא בלילה. וכה"א בסעיפים מחזיונות לילה (איוב ד יג). וכתיב ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה (בראשית לא כד). וכתוב ויבא אלהים אל בלעם לילה (במדבר כב כ).
מדרש לקח טוב
רובן של עובדי כוכבים לוקים בלילה, שנאמר כל חשך טמון לצפוניו (איוב כ כו), במבול כתיב והפך לילה וידכאו (שם לד כה), בחמשה מלכים כתוב ויחלק עליהם לילה (בראשית יד טו), בסדום כתיב וכמו השחר עלה (שם יט טו), לפי שכבר הוכו מן הלילה, בלבן כתוב ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה (בראשית לא כד), וכן נאמר באבימלך ובפרעה.
מחוקקי יהודה; קרני אור
[יז] והמורה (בפ' מא) מהחלק השני כתב, והתבונן ההפרש בין אמרו "ויבא אלהים" ובין אמרו "ויאמר אלהים", ובין אמרו "בחלום הלילה", ובין אמרו "במראות הלילה", ובלבן ואבימלך "ויבא אלהים" וכל זה פי' אונקלס "ואתא מימר מן קדם השם", ולא אמר בשניהם "ואתגלי ד'", כי ויבא אלהים אינה נבואה כלל, אבל ר"ל שבאה הערה מאת השם ית':
רש"י
מטוב עד רע. כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים (יבמות ק"ג):