בראשית לא:לט מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, רש"י, אלשיך ובכור שור

טְרֵפָה֙ לֹא־הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י י֔וֹם וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה׃

מחוקקי יהודה; קרני אור

[ל] ורש"י ז"ל והרשב"ם פי' מלה זאת מלשון חסרון, ואו"ת "דהות שגיא מן מנינא מן ידי את בעית" ר"ל שאם טעה בחשבון היה גובה ממנו כפי החשבון המוטעה לא כפי האמת והוא לא כדת, והעקידה (שער כה) פ' י"ח "אם הייתי טועה בחשבון וחסרה ממנו, היית מבקשה מידי עד שכוונתי החשבון יפה", ועיין בנ"ל מה שכתב ע"ז, ועיין רד"ק בשרש חטא שהביא כל המלות משרש זה תחת ענין אחד והוא לשון חטא ועון הנעשה בשוגג:
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

[לא] ורוו"ה אמר, שהיו"ד לכינוי המדבר, ובא הבי"ת בשו"א ולא בקמץ כראוי, כדי להריץ התיבה אל אשר לפניה וטעמו הנגנבת ממני ביום והנגנבת ממני בלילה מידי תבקשנה, ויהיה מידי תבקשנה משמש לפניו ולאחריו ואו"ת "נטרית ביממא ונטרית בילליא", וכתב רש"ד "לא אוכל לכוונו על לשון הכתוב", ועיין בנתינה לגר ובאבני ציון מה שכתבו ע"ז:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

טרפה. עַל יְדֵי אֲרִי וּזְאֵב:
שאל רבBookmarkShareCopy