בראשית לא:מב מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, רקנאטי, רש"י ודברי דוד

[לב] פחד יצחק שאני מפחד אם אמצאנו חי, ובעבור זה לא נשארתי עוד עמך (רד"ק) לולי הפחד שפחדת מיצחק אבי שהוא עשיר ושר גדול, היה לי, פי' היה לי לסיוע שע"י כן נתיראת (חזקוני):

[לג] ומה שאמרו ז"ל (סנהד' קד א) בענין מנשה וחזקיהו ברא מזכה אבא, ואבא לא מזכה ברא, דכתיב ואין מידי מציל, אין אברהם מציל את ישמעאל, אין יצחק מציל את עשו, כבר תירץ הרי"ף ז"ל דלהאי עלמא מגין זכות, כדכתיב ועושה חסד לאלפים, אבל לעוה"ב אבא לא מזכא ברא, ועיין בחידושי אגדות ובעיין יעקב מה שפי' שם:

לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש. פחד יצחק ידוע מדברינו. וכן הוא אומר אחר ישובו בני ישראל ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל יי' ואל טובו באחרית הימים (הושע ג ה'). אמר כי יבקשו הרחמים השם הגדול בן ארבע אותיות ומדת הדין שלמטה הנרמזת לדוד וישפיעו פחד יצחק אל השם ואל טובו הנזכר. ואומרו באחרית הימים רמז אל הטוב הנזכר שהוא באחרית הימים. ועל המדה הזו תקנו אלהי יצחק ופחד יצחק היא האש האוכלת על גבי המזבח היא מדת הדין שלמעלה העזה שנאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה:

ופחד יצחק. לֹא רָצָה לוֹמַר אֱלֹהֵי יִצְחָק, שֶׁאֵין הַקָּבָּ"ה מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶם, וְאַעַ"פִּ שֶׁאָמַר לוֹ בְּצֵאתוֹ מִבְּאֵר שֶׁבַע אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק, בִּשְׁבִיל שֶׁכָּהוּ עֵינָיו, וַהֲרֵי הוּא כַּמֵּת; יַעֲקֹב נִתְיָרֵא לוֹמַר אֱלֹהֵי, וְאָמַר וּפַחַד: