וְעַתָּ֗ה לְכָ֛ה נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה וְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃
ברכת אשר
רש"י ד"ה והיה לעד, הקדוש ברוך הוא. ע"כ. כלו' לבן הוא שמעיד את הקב"ה. ובצדק מעיר בעל שפתי חכמים (אות ו) "הואיל וכתיב סתמא" וכו'. וכמו כן מדבר לבן על הקב"ה כעד גם בפס' נ - "ראה אלהים עד ביני ובינך", אך בפס' מח ונב הוא מדבר על הגל כעד. והנה יעקב אבינו ע"ה אינו מזכיר את ה' כלל, אבל מסכים לעדות הגל - "גלעד" (פס' מז), והדברים קצת תמוהים. (פ' ויצא תשנ"ט)
רמב"ן
וְהָיָה לְעֵד הקב"ה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"א:מ"ד). וְאֵינֶנּוּ כְּמַשְׁמָעוֹ, אֲבָל יֹאמַר וְהָיָה הַבְּרִית לְעֵד בֵּינוֹתֵינוּ, כִּי הָעוֹבֵר עָלָיו יְקֻלַּל בְּכָל אָלוֹת הַבְּרִית, כְּטַעַם "וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת" (דברים כח מו). אוֹ טַעְמוֹ נִכְרְתָה בְּרִית בְּדָבָר קַיָּם שֶׁיִּהְיֶה לְעֵד בֵּינוֹתֵינוּ, עַל כֵּן הֵרִים יַעֲקֹב אֶבֶן, וְהוּא מָה שֶׁאָמַר "עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה", כְּטַעַם "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה" (יהושע כד כז):