בראשית לא:מח מפרשים: רמב"ן, ספורנו, העמק דבר ושד"ל

וַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד אַחֲרֵי שֶׁקְּרָאוֹ יַעֲקֹב גַּלְעֵד דִּבֵּר לָבָן בִּלְשׁוֹן יַעֲקֹב, הַגַּל הַזֶּה עֵד, וְעַל כֵּן נִקְרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד, כִּי בַּשֵּׁם הַזֶּה הִסְכִּימוּ שְׁנֵיהֶם. אוֹ שֶׁדִּבְרֵי לָבָן מְתֻרְגָּמִין לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:

וַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד. נִכְנַע לְקָרְאוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה עֵד עַל מַה שֶׁיֹּאמַר עַתָּה:

ביני ובינך היום. לא כעדות המצבה על ברית הבנות שאין חשש על אותו יום וכמו שפירש לבן בסמוך כי נסתר איש מרעהו. אבל עד הגל יהי בינינו שלא נעשה אחד לרעהו רעה שייך גם היום. ומ״מ עיקר הברית היה לדורות כמבואר בשו״ט תהלים ס׳ ובמד״ש. והובא גם ברבה פ׳ ע״ד אלא שחסר שם בטה״ד: