עֵ֚ד הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְעֵדָ֖ה הַמַּצֵּבָ֑ה אִם־אָ֗נִי לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר אֵלֶ֙יךָ֙ אֶת־הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְאִם־אַ֠תָּה לֹא־תַעֲבֹ֨ר אֵלַ֜י אֶת־הַגַּ֥ל הַזֶּ֛ה וְאֶת־הַמַּצֵּבָ֥ה הַזֹּ֖את לְרָעָֽה׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[מ] וע"ז כתב הרש"ד כי על הכוונה הזאת לא יתלוה השרש הזה עם מלת אל, אלי, אליך, והיה די לומר פה, לא אעבור את הגל וגו', לא תעבור את הגל:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[מא] וכן תרגם אונקלס ויוב"ע כפשוטו, וכן פי' רש"י ז"ל לרעה אי אתה עובר, אבל אתה עובר לפרקמטיא והוא (מב"ר פ' עד) וכן פי' הרלב"ג, והרדי"א מקשה למה אמר בלשון שלילה אם אני לא אעבור אליך ואם אתה לא תעבור אלי, כי היה לו לומר אם אני אעבור אליך ואם אתה תעבור אלי עיי"ש מה שפי' ושד"ל ג"כ יקשה אם אני אעבור היל"ל, ואמר לא אעבור כמו שאומרים על כל צרה שלא תבוא:
שפתי כהן
עד הגל ועדה המצבה, שנים עדים, ובלעם שהיה בן בנו עבר הברית והלך לקלל ועבר ביניהם ועשאוהו פסח, שנאמר יד העדים תהיה בו בראשונה וכו'. עד"ה המצב"ה גי' בלע"ם:
רש"י
אם אני. הֲרֵי אִם מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֲשֶׁר, כְּמוֹ עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי: