וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנוֹתָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שָׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֽוֹ׃
אלשיך
וישכם לבן כו'. אחר שוישב לבן שנפרד מיעקב ויעקב הלך לדרכו ויפגעו לו כו' כי הפרד הרשע מהצדיק משרה שכינה ופמליא שלו אצלו על דרך האמור באומרו אחרי הפרד לוט כו'. ושאר הכותבים יתבארו בסמוך בפרשת וישלח בסייעתא דשמיא:
ברכת אשר
"...וישכם לבן בבקר... ויברך אתהם" וגו'. למעלה (כד, ס) ברכו את רבקה - אחיה לבן ואמה - ושם פרט הכתוב את הברכה, וכאן לא פרט. מכל מקום נראה שברכת הבנים, לפחות בעת פרדה, היתה דבר מקובל. (פ' ויצא תשס"ד) ור' דעת מקרא.