בראשית לב:ו מפרשים: שם משמואל, רש"י, דברי דוד ואלשיך

וַֽיְהִי־לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃

שם משמואל

במדרש ויהי לי שור וחמור שור זה יוסף שנאמר בכור שורו הדר לו חמור זה יששכר דכתיב יששכר חמור גרם ובן בנו של יוסף עומד לכלות את עמלק וכו' ובניו של יששכר יודעין מה הקב"ה עושה בעולמו, ונראה לפרש דהנה איתא במג"ע דהא שהלך עשו להתחתן בישמעאל הי' עצה רעה לבוא על יעקב משני צדדים מצד הימין ששם שורש קליפת ישמעאל ומצד שמאל זה עשו תרין גיזרין בישין שור וחמור, עכת"ד, ויש לפרש כי ידוע שהקליפה מצד ימין מושך לחסד דקליפה שהוא תאוות רעות, והוא חמור תכלית החומר, אשר בשר חמורים בשרם, וישמעאל נקרא פרא אדם פרא זה חמור הבר, והיינו שחמור של ישוב אף שהוא תגבורת התאוה מ"מ עודנו בגדר וגבול, אבל חמור הבר זהו התמכרות לתאוות רעות בלי גבול וגדר, כל תועבה העובר חק וגבול אנושי, והקליפה מצד שמאל מושך לגסות הרוח וע"ז ורציחה ושפ"ד, והוא קליפת שור ששורשו מהשמאל פני שור מהשמאל, ובהשתלשל למטה נעשה שור המזיק, וקרן השור מורה על גסות הרוח והוא שורש ע"ז ושניות לאמור אני ואפסי עוד וממנו נמשך שלא להחשיב בעיניו שום דבר ולדכא תחת רגליו כל אסירי הארץ, כאלו אין שום דבר במציאות זולתו, ובש"ס ב"ק לא הרי הקרן שכוונתו להזיק, וזה עשו וקרניא עשר מיני' יקומין והוא אדמוני סימן שהא שופך דמים כברש"י והוא עיף מרציחה, וכל זה נמשך מגסות רוחו כל שניות וע"ז ושפ"ד, וכמו שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה רמז לדבר מש"ס ר"ה פרה כיון דקיימי גלדי גלדי, בקיצור הדברים שהי' כוונתו רעה לבוא על יעקב בכחות חיצונים מכל צד להכניס ח"ו ביעקב מחשבות רעות יצרא בישא דע"ז ג"ע ושפ"ד, ג"ע מימין ע"ז ושפ"ד משמאל:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ויהי לי שור וחמור. אַבָּא אָמַר לִי מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, זוֹ אֵינָהּ לֹא מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מִן הָאָרֶץ:
שאל רבBookmarkShareCopy

דברי דוד

ואשלחה להגיד לאדוני, להודיע שאני בא אליך. משמע דהאי ואשלחה אינו מקושר למה שלפניו וכ"כ הרמב"ן לפירש"י וא"כ קשה דמה שאמר קודם לזה ויהי לי שור כו' אין לו שום ענין וכוונה מה נמשך ממאמר זה. ותו קשה מ"ש רש"י להודיע, מה שייך ידיעה כיון שהוא מגיד כן בפירוש. ונראה דשפיר יש לו קשר עם ואשלחה דהיינו שיעקב עשה עצמו עבד לעשו ומה שקנה עבד קנה רבו ובודאי כל זמן שאינו אצלו לא יועיל זה לעשו כי לא יוכל לגבות ממנו אם הוא אינו אצלו כי אין לעשו שום קנין ויעקב יוכל לחזור בו. ע"כ אמר ואשלחה להגיד לאדוני שאני אבא אליך וממילא קנית את הכל מכח רשותך שהוא קונה ולא אוכל לחזור בי ממה שאני עושה עצמי עבד ובאמת לא יגיד לו בפירוש שאני בא אליך אלא ואשלחה להגיד שיש לי כ"כ בהמות וממילא תדע שאני מקנה לך הכל דאל"כ למאי נ"מ אני מודיעך שיש לי כל כך. וע"כ כתב רש"י להודיע כו' דהיינו ע"י שאני שולח להגיד לך שיש לי שור וחמור ואתה תקנה הכל בזה תדע שאני בא אליך דאל"כ אין תועלת בהגדה זאת:
שאל רבBookmarkShareCopy