בראשית לב:יא מפרשים: פני דוד, בן איש חי, רבינו חננאל וחתם סופר

בב"ר סדר היום קטונתי מכל החסדים אמר ר' אבא בר כהנא איני כדאי ר' לוי אמר כדאי אני אבל קטונתי מכל וכו'. ולכאורה יפלא במאי פליגי דבשלמא ר' אבא בר כהנא דאמר איני כדאי קרא מסייע ליה דכתיב קטונתי וכמשז"ל פ"ק דברכות אמר שמא יגרום החטא אבל ר' לוי דאמר כדאי אני מהיכ' משמע ליה ותו דאמר אבל קטנתי מכל וא"כ אינו כדאי:

ואפשר לפרש ונקדים מ"ש שארנו מורינו הרב הגדול מהר"י זאבי זלה"ה בדרשותיו דיעקב אבינו עליו השלום נסתפק בהא דאמרינן בשבת דף נ"ה דר' אמי סבר אין מיתה בלא חטא והש"ס אותביה דיש מיתה בלא חטא ולסברת ר' אמי מי שהובטח מה' ית' סליק דרגא דאף דיש בו חטא ההבטחה עומדת לו. ולסברת סתמא דתלמודא דיש מיתה בלא חטא מי שהובטח סליק דרגא דאין מיתה בלא חטא אבל אם חטא גורם מיעוט ההבטחה וזהו שנסתפק יעקב אבינו עליו השלום אם בעלמא אמרי' אין מיתה בלא חטא נמצא כי מה שהובטח אהניא אף אם חטא. ואי בעלמא אמרינן דיש מיתה בלא חטא ההבטחה אם חטא אינה מתקיימת עכ"ד ואפשר דבהא פליגי דר' אבא בר כהנא סבר כסתמא דתלמודא דיש מיתה בלא חטא וא"כ מי שהובטח אם חטא הו"ל לירא דהחט' מבטל ההבטחה וז"ש איני כדאי. ור' לוי סבר אני כדאי דסבר כר' אמי דבעלמא אין מיתה בלא חטא וא"כ מי שהובטח אף שחטא הבטחתו עומדת לו וז"ש אני כדאי ולא תימא מצד צדקותי המופלא לא כי אבל קטונתי אמנם מצד ההבטחה אני כדאי ואתה אמרת היטב היטיב וכו'

קטנתי מכל החסדים. נִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתַי עַל יְדֵי הַחֲסָדִים וְהָאֱמֶת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, לְכָךְ אֲנִי יָרֵא, שֶׁמָּא מִשֶּׁהִבְטַחְתַּנִי נִתְקַלְקַלְתִּי בְחֵטְא וְיִגְרֹם לִי לְהִמָּסֵר בְּיַד עֵשָׂו (שבת ל"ב):