וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת־הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת־הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־כָּל־הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֽוֹ׃
חתם סופר
כדבר הזה תדברון אל עשו, ולא הדברי' האלו ממש שלא יראה כעדות מכוונת ממש, אלא כדבר הזה היינו הענין ולא המלות:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[יז] והי' הזכרים עם הנקבות ממינו עדר אחד, ובס' הישר, וכן הביאו הרש"ד, כי הי' עשרה עדרים הזכרים לבד והנקבות לבד:
אבי עזר
במוצאכם נפתח הצדיק וכו'. והוא מקור מבנין הקל. ודינו במצאם על פלס בשמעכם או כתפשכם את העיר. אולם בעבור האל"ף נפתח: