בראשית לב:כב מפרשים: רש"י, אלשיך, ברטנורא וברכת אשר

על פניו. כְּמוֹ לְפָנָיו, וְכֵן חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל פָּנַי תָּמִיד (ירמיהו ו'), וְכֵן הַמַּכְעִסִים אֹתִי עַל פָּנַי (ישעיהו ס"ה); וּמִ"אַ עַל פָּנָיו, אַף הוּא שָׁרוּי בְּכַעַס, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְכָל זֶה (בראשית רבה):

ותעבור המנחה וגו'. הנה יקשה. (א) ראש הפסוק בלתי מתקשר עם סופו. (ב) מה מודיעני כי לן במחנה. ואנה ילין אם לא במחנהו. (ג) מה הנחיצות הלז לקים בלילה ולהעביר את כל אשר לו בטרם הבקר. (ד) אומרו ויותר יעקב לבדו אם עבר הכל יודע שיותר לבדו. (ה) איך נאבק איש עמו. ואיה כל מחנה אלהים. ואיך לא שמרוהו ותקע כף ירך יעקב. (ו) באומרו וירא כי לא יכול לו אם לא יוכל איך הוקע כף יריכו. (ז) אומרו לא אשלחך וגו' איזו ברכה היה חפץ אם קיום הברכות הרי אמר לו לא יעקב יאמר עוד וגו' שארז"ל שלא היתה לקיחת הברכות בעקבה וכו'. ואם כן הרי ברכו ולמה לא שלחו עד שחזר ואמר מה שמך. (ח) אומר אח"כ ויברך אותו שם שאם הוא הברכה הראשונה. הנה כבר נאמר ואם היה אחרת למה לא נתפרשה וגם אומרו שם הוא מיותר. (ט) למה זה שאל יעקב לשמו. (י) שהשיב לו למה זה תשאל לשמי ולא נתן טעם אל מה שלא ישאל שמו:

אמנם הנה כתבנו למעלה כי טרם הלכו מלאכי ח"ל אשר אתו. פגעו בו מחנה אלהים וקרא למקום ההוא מחנים על שם שתי המחנות והנה אחר שליחות המלאכים נסעו משם מחנה ח"ל ונשארו מחנה אלהים הם מחנה א"י שקדמו להקבל פניו ליכנס עמו מעבר יבק לא"י: ונבא אל הענין והוא כי הנה דרך הצדיקים לבלתי עשות עיקר מהכנות טבעיות. רק מן הסיוע האלהים והנה היה ליעקב סיוע אלהים. הוא מחנה אלהים שעמו אמר שאע"פ שותעבור המחנה על פניו לא בטח בזה. כי אם והוא לן בלילה ההוא במחנה הידוע הוא מחנה אלהים הנזכר למעלה תוך המחנה שהיה לפניו מיראתו. ועודנו עומד שם נתן אל לבו הלא מחנה ארץ ישראל זה ואולי אם אתעכב פה בח"ל לא ימתינו עד הבקר שאעבור בנחל לארץ ישראל ואם לכבודי יתעכבו אין ראוי שלמעני יתעכבו בח"ל והם מלאכי א"י ומה גם בלילה זמן השראת טומאה בעולם, על כן ויקם בלילה הוא וגו' ויעבר את אשר לו. והנה כאשר עבר הוא מעבר יבק. וגם העביר את כל אשר לו עבר גם מחנה אלהים אתם כי לכך כיון. וכאשר חזר הוא על פכים קטנים. אז ויותר יעקב לבדו בלי מחנה אלהים גם הוא אז ויאבק איש עמו. והנה חלקו רז"ל (ב"ר פ' ע"ו) אם מיכאל או סמאל שרו של עשו: