וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכ֑וֹ וַתֵּ֙קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵֽאָבְק֖וֹ עִמּֽוֹ׃
חתם סופר
*ויגע בכף יריכו, הרמז על דרך שכ' השל"ה עפ"י מה שאמרו חז"ל תכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע דומה לכסא כבוד הרמז לשלשה יסודי העולם, התורה היא יסוד ותכלית הבריאה והיא נמשלת לים, אבל התורה בלי עוסקיה ומפרשיה אינה מועלת, ותלמידי חכמים העוסקים ומפרשים ומפרסמים דברי' הם דוגמת רקיע שמרקעים את דברי' [לשון הקרא ריקועי פחים ציפוי למזבח] ואי אפשר זה בלא זה, והיינו ים דומה לרקיע והתורה נצחיית וגם עוסקי' כנאמר לא ימושו מפיך וגו' ותכלית שניהם וגמר הדבר הוא עבודה בבית המקדש הנקרא כסא והיינו רקיע דומה לכסא כבוד, ושלשה בחינות אלו הם ר"ת י'ר'ך, י'ם ר'קיע כ'סא ושנים הראשוני' לא יתבטלו, אבל בהמ"ק נחרב בעונינו ע"י שנתערבו בגוים וילמדו מעשיהם והיינו ע"י התאבק ותשר של עשו ותקע כף ירך היינו הכף של ירך:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[כה] ואונקלס אף שתרגם "גברא" ולא "מלאכא" דעתו ג"כ שהוא מלאך, ונקרא כן בעבור שנראה כאיש, ונקראו אישים המלאכים שמדברים עם בני אדם, ונראים בצורות איש כמוהם במראה או בהקיץ, וכן פי' כל המפרשים שהיה מלאך ועיין מורה ח"ב פ' מב, והנתינה לגר יפרש דעת אונקלס, שלא היה מלאך עיי"ש:
רש"י
ויגע בכף ירכו. קוּלִית הַיָּרֵךְ הַתָּקוּעַ בְּקַּלְבּוּסִית קָרוּי כַּף, עַ"שֵׁ שֶׁהַבָּשָׂר שֶׁעָלֶיהָ כְּמִין כַּף שֶׁל קְדֵרָה: