בראשית לב:כט מפרשים: בן איש חי, זרע קודש, מדרש לקח טוב ומאור ושמש

ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל י"ל הוא שואל שיברכהו ומשיב לו דבר שלא כענין ונ"ל בס"ד ר"ל מה תועיל ברכה של עתה מאחר כי עתה תחול על שם יעקב וזה השם לא ישאר לך אלא נעקר ולא תיקרא אלא בשם ישראל ומה תועיל לברכך עתה ואם אזכיר הברכה על שם ישראל כיון דלא נקראת בו עדיין לא תתאחז בו הברכה א"כ המתין עד שישתנה השם ועוד נ"ל בס"ד דרך בקשה ותפלה קאמר יהי רצון לא יעקב יאמר עוד שמך כי שם יעקב הורה שהוא מקור נפתח ונמשך מכאן ולהבא עוקב וחוזר ועוקב עד אין מספר כי אינו מורה על העבר שלא נקרא עקב:

לא יעקב יאמר עוד שמך כ"א ישראל כי יעקב הי' כולל כל התורה וכן מרומז בשמו יעקב יו"ד דברות שבהם קע"ב תיבות שבקע"ב תי' שביו"ד דברות נכלל כל התורה והנה עתה בעת הזאת אנו מקיימין התורה בגשמיות שלוקחין צמר ועושין ציצית ולוקחין עור בהמה ועושין תפילין וזהו מרומז ביעקב יוד עקב שמכניסים היוד הוא הראשית בעקב כי יוד הוא נקודה וכל אות שתרצה לעשות א"א בלי שתעשה נקודה מקודם א"כ היוד הוא הראשית וחכמה נקראת ראשית ראשית חכמה והחכמה עליונה ההוא מכניסים בדברים שהם תחתונים כגון עור וצמר כנ"ל שעושים ומקיימים בהם את התורה וזה מרומז ביעקב כנ"ל ויעקב בחי' של סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה באמת זה הי' טענת המלאכים אשר תנה הודך על השמים שיתן להם התורה כי מה יהי חשיבות ואדיר שמך בכל הארץ שיקיים האדם המצות בשכל פחות שיש לו הלא טוב שתתן לנו התורה עכ"ז כי יעקב בחר לו יה אף שיקיימו רק במדריגה שרומז ביעקב כנ"ל כי ע"י המצות שמקיימין עתה בגשמיות מתעוררין בזה שורש המצות שהם ברוחניות אורות עליונים וז"ש ויעקב חבל נחלתו וז"ש ויבוא יעקב כו' ויחן את פני העיר כו' ויחן ר"ת "יעקב "חבל "נחלתו שזאת היתה עבודת יעקב במצות מעשיות ובזה הי' מעורר השורש ברוחניות כמו החבל אפי' יהי' ארוך מאוד כשמנענעין אותו למטה מנענע ג"כ למעלה כן ענין המצות שמקיימין בגשמיות אבל באמת אמרו עתידות מצות שיהי' בטילות לעתיד והפי' שיהי' בטילות מלקיים אותם בגשמיות רק נקיימם ברוחניות כמו שהי' המלאכים חפיצים ליקחם ולקיימם וז"ש לו י"ת שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כו' וקשה למה אמר שמך יעקב רק ע"ד הנ"ל שע"י שהי' מקודם במדריגות יעקב חבל נחלתו שקיים בגשמיות ומעורר ברוחניות עי"ז בא אח"כ למדריגות ישראל אותיות לי ראש לקיים המצות בבחי' ראש וגם ישראל אותיות ישר אל שממשיך מי"ג מדה"ר שהשם הראשון הוא אל וגם בזה השם אל לשון גבורה שהגבירה על שונאי ישראל ע"י גודל הרחמים עלינו וז"ש כי שרית עם אלקים שהתגברת בכח גבורה עליונה בחי' אלקים וכן בשם אל בחי' גבורה שהוא מלשון אילי הארץ ולכן אח"כ קרא לו אל אלקי ישראל דרשו ז"ל שי"ת קראו ליעקב אל כנ"ל על שהמשיך בחי' גבורה ובזה נתגבר על המלאך והמשיך חסדים על עצמו מי"ג מדה"ר ששם הראשון הוא אל כנ"ל שהעבירם את הנחל ר"ת נוצר חסד לאלפים משם המשיך מי"ג מדה"ר ולכן אמר לו י"ת שמך יעקב יוד עקב ומקיים המצות בגשמיות עי"ז תגיע לבחי' וראשו מגיע השמימה וממשיך מי"ג מדה"ר לכן עתה שמך ישראל ישר אל כנ"ל וכן לזה קרא לו י"ת אל וכן יהי' לעתיד כ"א מישראל יהי' נק' כן ויהי' י"ת נקרא אל אלים פי' אל עלינו שכ"א נק' אל כנ"ל.

ויאמר לו אלהים שמך יעקב. אין קיום השטר אלא חותמיו. לפי שאמר לו המלאך לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל (בראשית לב כט).

לא יעקב. לֹא יֵאָמֵר עוֹד שֶׁהַבְּרָכוֹת בָּאוּ לְךָ בְעָקְבָּה וּרְמִיָּה כִּי אִם בִשְׂרָרָה וְגִלּוּי פָּנִים, וְסוֹפְךָ שֶׁהַקָּבָּ"ה נִגְלֶה אֵלֶיךָ בְּבֵית אֵל וּמַחֲלִיף שִׁמְךָ וְשָׁם הוּא מְבָרֶכְךָ, וַאֲנִי שָׁם אֶהְיֶה וְאוֹדֶה לְךָ עֲלֵיהֶן, וְזֶה שֶׁכָּתוּב וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ (הושע י"ב) – בָּכָה הַמַּלְאָךְ וַיִּתְחַנֶּן לוֹ, וּמַה נִּתְחַנֵּן לוֹ? בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ, הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּנוּ שָׁם; וְלֹא רָצָה יַעֲקֹב, וְעַל כָּרְחוֹ הוֹדָה לוֹ עֲלֵיהֶן, וְזֶהוּ וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם, שֶׁהָיָה מִתְחַנֵּן לְהַמְתִּין לוֹ וְלֹא רָצָה: