בראשית לד:ג מפרשים: רש"י, ברטנורא, ברכת אשר ואבן עזרא

על לב הנערה. דְּבָרִים הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלֵּב; רְאִי, אָבִיךְ בְּחֶלְקַת שָׂדֶה קְטַנָּה כַּמָּה מָמוֹן בִּזְבֵּז, אֲנִי אַשִּׂיאֵךְ וְתִקְנֶה הָעִיר וְכָל שְׂדוֹתֶיהָ:

על לב הנערה דברים המתקבלים על הלב אביך בחלקת שדה קטנה וכו'. קשה מנא לו שאמ' לה דברים הללו י"ל לפי שכתו' בת יעקב וכתו' נשיא הארץ שלא היו צריכין ליכתב אלא שכתב לנו כן כדי לסמכו אל וידבר על לב הנערה להשמיענו שדבר אלה הדברים מהיותו נשיא הארץ כלומר שכל השדות היו שלו ושהיא בת יעקב כלומ' שהיה גר בארץ וצריך לקנות את הקרקע כדכתיב ויקן את חלקת השדה ומדחזינן שדחק הכתוב לסמוך וידבר על לב הנערה למה שאמר למעלה בת יעקב שמענו שאמ' אליה אביך בחלקת שדה קטנה כמה ממון בזבז וכו' כמו שפרש"י:

רש"י ד"ה על לב הנערה, ...אני אשיאך ותקנה העיר וכל שדותיה. ע"כ. הצורה "אשיאך ותקנה" קשה, ולא ראיתי מי שיעיר עליה, אבל בדפו"ר אכן כתוב "אשאך ותקני". עוד, שם מוסיף "כמה ממון בזבז" - "מאה קשיטה". (פ' וישלח תשמ"ט)