בראשית לד:ח מפרשים: רש"י, ברכת אשר, אור החיים והעמק דבר

חשקה. חָפְצָה:

"וידבר חמר אתם... ויענו בני יעקב את שכם". ואין כאן דרשה מעין זו שלמעלה (כד, נ רש"י ד"ה ויען לבן ובתואל). ואולי זה משום שבמקום שיש חילול השם, אין חולקין כבוד לרב, ומן הסתם גם לא לאב. (פ' וישלח תשמ"ב) וכתב רד"ק על אתר: אבל הוא (יעקב אבינו ע"ה) לא דבר במרמה אף על פי שחטאו לו, לא דבר מרמה בשפתיו והניח הדבר לבניו והם ענו להם במרמה, בעבור שטמא את דינה אחותם לא חשבו זה לעוון אם ירמו אותם בדבריהם. ור' רמב"ן על אתר.

וַיְדַבֵּר חֲמוֹר וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לֵאמֹר, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהוּא מוּכָן לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט כָּתוּב דִּין מְאַנֵּס הַבְּתוּלָה לָתֵת קְנָס צַעַר בֹּשֶׁת וּפְגָם, גַּם הוּא מוּכָן לְקַחְתָּהּ לְאִשָּׁה אִם יִרְצוּ אָבִיהָ וְאַחֶיהָ, וְהוּא אָמְרוֹ תְּנוּ וְגוֹ׳: