בראשית לד:יב מפרשים: רש"י, רמב"ן, ספורנו וקיצור בעל הטורים

מהר. כְּתֻבָּה:

מֹהַר וּמַתָּן – מֹהַר, כְּתֻבָּה, שֶׁהוּא הַדָּבָר הַנִּתָּן לִבְתוּלָה, כְּדִכְתִיב (שמות כב טז) "כְּמֹהַר הַבְּתוּלוֹת", וְהֵם סִבְלוֹנוֹת שֶׁהַבַּחוּרִים שׁוֹלְחִים לַבְּתוּלוֹת כַּאֲשֶׁר יִשְׂאוּ אוֹתָן. וּמַתָּן, מִגְדָּנוֹת אוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לְאָבִיהָ וּלְאַחֶיהָ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פ ז) אָמְרוּ מֹהַר – פְּרָאנוּן, "מַתָּן" – פְּרָא פְּרָנוּן, וְהֵם כְּתֻבָּה וְנִכְסֵי מְלוֹג בִּלְשׁוֹן יְרוּשַׁלְמִי. כְּלוֹמַר, שֶׁיִּתֵּן לָהּ הוּא מִשֶּׁלּוֹ נְכָסִים שֶׁיִּהְיוּ שֶׁלָּהּ כְּנִכְסֵי בֵּית אָבִיהָ, וְיִהְיוּ אֶצְלוֹ כְּנִכְסֵי מְלוֹג. וְטַעַם הַפִּיּוּס הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה בְּרָצוֹן, כִּי הַנַּעֲרָה לֹא הָיְתָה מִתְרַצָּה אֵלָיו וְצוֹעֶקֶת וּבוֹכָה תָּמִיד, וְזֶה טַעַם "וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה". וּלְכָךְ אָמַר "קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה", שֶׁכְּבָר הִיא בְּבֵיתוֹ וּבְיָדוֹ, וְלֹא יִירָא מֵאַחֶיהָ כִּי הוּא נְשִׂיא הָאָרֶץ, וְאֵיךְ יִגְזְלוּהָ מִמֶּנּוּ לְהוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ. וְהַחֵשֶׁק הַגָּדוֹל לִשְׁכֶם כִּי הָיְתָה הַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר מְאֹד, אֲבָל לֹא סִפֵּר הַכָּתוּב בְּיָפְיָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּשָׂרָהּ וּבְרִבְקָה וּבְרָחֵל, כִּי לֹא יִרְצֶה לְהַזְכִּיר יָפְיָהּ בִּהְיוֹתוֹ אֵלֶיהָ לְמִכְשׁוֹל עָוֹן, וּבִשְׁבַח הַצַּדִּיקוֹת דִּבֵּר הַכָּתוּב וְלֹא בָּזוֹ. וְכֵן לֹא הִזְכִּיר מָה נַעֲשָׂה בָּהּ אַחֲרֵי כֵן. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט עָמְדָה עִם אַחֶיהָ צְרוּרָה בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, כִּי הָיְתָה טְמֵאָה בְּעֵינֵיהֶם, כְּדִכְתִיב אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם. וְרַבּוֹתֵינוּ נֶחְלְקוּ בָּהּ (ב"ר פ יא), וְהַקָּרוֹב דִּבְרֵי הָאוֹמֵר, נְטָלָהּ שִׁמְעוֹן וּקְבָרָהּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וְהוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי הָיְתָה עִמּוֹ בְּבֵיתוֹ כְּאַלְמָנָה וְיָרְדָה עִמָּהֶם לְמִצְרַיִם וְשָׁם מֵתָה, וְנִקְבְּרָה בָּאָרֶץ וּקְבוּרָתָהּ יְדוּעָה עַד הַיּוֹם בְּקַבָּלָה וְהִיא בְּעִיר אַרְבֵּאל עִם קֶבֶר נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי. וְיִתָּכֵן כִּי הֶעֱלָה שִׁמְעוֹן עַצְמוֹתֶיהָ בְּחָמְלוֹ עָלֶיהָ, אוֹ שֶׁהֶעֱלוּ אוֹתָם יִשְׂרָאֵל עִם עַצְמוֹת אַחֶיהָ כָּל הַשְּׁבָטִים, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר ק יא):

הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד. כְּמֵשִׁיב לָכֶם אָשָׁם עַל מַה שֶׁחָטָאתִי לָכֶם.