וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֜ב אֶת־שְׁכֶ֨ם וְאֶת־חֲמ֥וֹר אָבִ֛יו בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם׃
פני דוד
ויַּעֲנוּ בְנֵי־יַעֲקֹב אֶת־שְׁכֶם וְאֶת־חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה־וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם:
פני דוד
פירש הרב המוסמך מהרי"ט צהלון ז"ל במ"ש בירושלמי פ"ח דתרומות גבי נשים שא"ל תנו אחת מכם ונטמאה וכו' דאם שאלו ככר של תרומה שהיתה טמאה יתנו להם אבל אשה אף שהיתה טמאה לא יתנו. וזהו שאמר הכתוב ויענו במרמה ומהו המרמה וידברו אשר טמא את דינה אחותם כלומר כבר טימא את דינה וכיון שכבר טימאה עתה נקל לנו לתתה לו דמאי דהוה הוה דבשלמ' קודם שנטמאה היינו כלנו נהרגים ולא נמסור אותה אך עתה כבר נטמאת רק משום שחרפה היא לנו להשיאה לאיש אשר לו ערלה וכו' וזוהי מרמה דלגבי אשה אין הדין כן שאפי' שנטמא' אין מוסרין אותה אלו דברי הרב מהריט"ץ:
פני דוד
והרב מהר"י זיין פירש במ"ש הרמב"ם פ"ט דמלכים אין בן נח חייב על אשה אלא אחר שנבעלה לבעל ומה שנתחייבו על דינה היינו משום גזל ומ"ש במרמה וידברו ומהו המרמה שאמרו אשר טמא את דינה אחותם כלו' שלא נשאת דהנערה כל זמן שלא נשאת נקראת על שם אחיה ומשנשאת אין קורין אותה אלא אשת פ' וכונתם דכיון שהיא אחותם ונקראת על שמם שלא נשאת אין החטא חמור כל כך דב"נ אינו חייב אלא על אשה אחר שנבעלה לבעל. אך עומק כונתם דהם חייבים משום גזל שהיא אחותם וגזלוה: