בראשית לד:כה מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, מדרש לקח טוב, רש"י ואבן עזרא

[יב] והטור על התורה הקשה על רש"י ז"ל שפי' שכל מכה כואבת יותר ביום השלישי, ובפ' ר"א דמילה אינו משמע כן דקאמר מרחיצין את הקטן אף ביום השלישי שחל להיות בשבת וכ"ש ביום הראשון, וכ"כ הר"ן שם שסכנת יום שני גדול יותר מיום שלישי, והרדי"א פי' דביום הראשון למילה הרגום, ויהי ביום השלישי קאי לעינוי דינה, ולעולם יום ראשון למילתם היה, ועיין תוס' יו"ט שבת ט, ג, ד"ה "ביום השלישי":

[יג] מחכמת הטבע שכל שלישי חלוש בכל הנבראים כולם בין שהוא יום שלישי ללידה, בין שהוא יום שלישי לימות העולם, שהרי יום שלישי כוכב מאדים, ומפני זה יגדל הכאב בכל מכה ביום השלישי, ויהי' הנמול ביום השלישי למילה יותר חלוש (רב"ח):

ד״א על שנתן נפשו עליה נקראת אחות אהרן, שנאמר אל נא תהי כמת וגו׳ אל נא רפא נא לה (במדבר יב יב ויג), כיוצא בו שמעון ולוי אחי דינה (בראשית לד כה).

שני בני יעקב. בָּנָיו הָיוּ, וְאַעַ"פִּ כֵן נָהֲגוּ עַצְמָן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי כִּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם בָּנָיו, שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה הֵימֶנּוּ (בראשית רבה):