בראשית לד:כו מפרשים: ספורנו, חזקוני, העמק דבר וריב"א

וְאֶת־חֲמוֹר֙ וְאֶת־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָרְג֖וּ לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃

ספורנו

וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ. שֶׁבִּקְשׁוּם וּמְצָאוּם.
שאל רבBookmarkShareCopy

חזקוני

ויקחו את דינה מבית שכם רבי יודן אומר גוררין היו אותה ויוצאין א״‎ר חוניא הנבעלת לאחר קשה לפרוש.
שאל רבBookmarkShareCopy

העמק דבר

ואת חמור וגו׳ הרגו לפי חרב. ייחד המקרא אותם בפ״ע. וגם בשנוי לשון לפי חרב. דחמור ושכם מלו עצמם איזה ימים קודם שפתו את כל העיר. וא״כ ביום השלישי של כל אנשי העיר היו המה בריאים. ומ״מ הרגום במלחמה ממש והיינו לפי חרב. כמו בעמלק כתיב לפי חרב. משא״כ באנשים כואבים לא נצרכו לכך:
שאל רבBookmarkShareCopy