בראשית לה:ב מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, מחוקקי יהודה; יהל אור, רש"י ואבן עזרא

וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔ם וְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם׃

מחוקקי יהודה; קרני אור

[א] בכסף וזהב שלקחו הי' צורות נעשות לשם ע"ז כנזמים וטבעות, ואע"פ שהם לא לקחום לעבדם אלא להתיכם וליהנות בכסף וזהב הנתכים, אעפי"כ לא רצה יעקב שיהנו בשום דבר שהי' ע"ז, וכ"ז להרחיק הע"ז מהם, וכן כתב מרע"ה בתורתו אח"כ, ואמר "לא תחמוד כסף וזהב עליהם" (דבר' ז כה) "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם" (שם יג יז) (רד"ק) ורע"ס פי', אעפ"י שבטלום אותם עובדיהם, מ"מ הסירו אותם מקרבכם, וכן כתב הרמב"ן ז"ל, יעקב ציוה להסיר אותם לטהרת הקדש:
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; יהל אור

(א) נכר הוא תואר מענין הכחשה והזרות, והוא הפוך ההכרה:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

הנכר. שֶׁיֵּשׁ בְּיֶדְכֶם מִשָּׁלָל שֶׁל שְׁכֶם:
שאל רבBookmarkShareCopy