בראשית לה:טז מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, רש"י, אבן עזרא ורמב"ן

וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־ע֥וֹד כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃

מחוקקי יהודה; קרני אור

[ה] והח' ז"ל הביא בס' (שפת יתר סי' ע"ט) בשם הגאון, שהוא כמו שיעור מיל, והכ"ף לדמיון ואינו שרש, וכן פי' ר' יונה ן' גנאח בס' השרשים "כברת ארץ מפרשין בו מיל, והמהלך בין שני המקומות שיעור מיל לפי מה שאומרים". וכן פי' הפרחון "שיעור מיל", וכן הביא הרד"ק בשם הגאון בשרש "ברה" שהכ"ף הוא כ"ף הדמיון ופי' אותו במיל לפי הענין בלא חבר, והנה בשרש "ברה" פי' בשם עצמו שהוא שיעור מהלך ארץ מן הבקר עד עת האכילה, כי כן משערין הולכי הדרכים, אבל בפי' (מ"ב ה יט) חזר בו, ופי' ג"כ, שיעור מיל, ומנחם פי' (מחברת מנחם שרש כבר) ענין רבוי, וכן פי' דונש (הביאו הח' ז"ל בס' שפת יתר סי' ע"ט) מגזרת "כביר", וכן פי' הרשב"ם וכן תיוב"ע ולפי"ז הכ"ף שרש, ורש"י ז"ל פי' שהוא שם מדת קרקע, ועיין ברמב"ן שהעיד מה שראה בעיניו שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל, והוכחש פי' מנחם, אבל הוא שם מדת הארץ בדברי רש"י ז"ל, ואין בו תואר רק הסכמה כרוב השמות, והכ"ף לשמוש שלא נמדד בכיון, והרלב"ג פי' חלק מהארץ שהיא ככברה, והוא חלק הנעבד והיה סמוך לאפרת, כי לא היה בינו ובין אפרת כ"א שדות העיר וגניה וכרמיה, וכן בנעמן "וילך מאתו כברת ארץ" (מ"ב ה יט) שלא הרחיק אלא שיצא משדות העיר וכרמיה ולזה השיגו גחזי קרוב מהעיר:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

כברת הארץ. מְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן כַּבִּיר, רִבּוּי, מַהֲלָךְ רַב. וְאַגָּדָה, בִּזְמַן שֶׁהָאָרֶץ חֲלוּלָה וּמְנֻקֶּבֶת כִּכְבָרָה (בראשית רבה), שֶׁהַנִּיר מָצוּי, הַסְּתָו עָבַר וְהַשָּׁרָב עֲדַיִן לֹא בָא (שם ז), וְאֵין זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁהֲרֵי בְּנַעֲמָן מָצִינוּ וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ (מלכים ב ה'). וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא שֵׁם מִדַּת קַרְקַע, כְּמוֹ מַהֲלַךְ פַּרְסָה אוֹ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר צֶמֶד כֶּרֶם (ישעיהו ה'), חֶלְקַת הַשָּׂדֶה (בראשית ל"ג), כָּךְ בְּמַהֲלַךְ אָדָם נוֹתֵן שֵׁם מִדָּה כִּבְרַת אֶרֶץ:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

כברת הארץ. יתכן להיות הכ"ף לדמות ויהיה ברת מדת המלך ואין ריע לו במקרא:
שאל רבBookmarkShareCopy