וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־ל֥וֹ בִנְיָמִֽין׃
פני דוד
ויִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי־עוֹד כִּבְרַת־הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ: וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל־תִּירְאִי כִּי־גַם־זֶה לָךְ בֵּן: וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן־אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא־לוֹ בִנְיָמִין:
פני דוד
ותלד רחל ותקש בלדתה ויהי בהקשותה בלדתה ויאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין. איכא למידק דבתחילה הוא אומר ותלד רחל ואחר כך אמר ותקש בלדתה והוא שלא כסדר והול"ל ויהי עוד כברת ארץ לבא אפרתה ותקש רחל בלדתה ויהי בהקשותה וכו'. ותו דאמאי נתיראה רחל. ומה אמרה לה המילדת לפכוחי פחדא. ותו מאי אכפת לן בדברי המילדת לכותבם בתורה. ותו מאי קאמרה כי גם זה לך בן. ועוד טעם לשמות בן אוני ובנימין. ואפשר במה שנתבאר אצלנו בפ' הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי דשאלת רחל אמנו ע"ה שיהיו לה שני בנים שאם יהיה בן א' לבד יאמרו שהיא אינה צדקת אך בהיות שני בנים יאמרו שאחד בזכותה וז"ש לה המילדת אל תיראי שהעולם יאמרו שאין את צדקת כי גם זה נוסף על יוסף לך דייקא בזכותך בן. ותקרא שמו בן אוני צערי שיאמרו שלקחני באיסור שתי אחיות והא קמן שהיא מתה. ואביו קרא לו בן ימין שהורתו ולידתו בארץ ישראל כמשז"ל ואם היה בשביל איסור שתי אחיות היה לה למות קודם שנכנסה לארץ ישראל כמו שאמר במקום אחר שלא כדברי הרמב"ן ז"ל:
פני דוד
ואפשר לומר דיש מקום לומר דהא דאמרינן על ג' עבירו' נשים מתות בשעת לדתן היינו קודם שילדו או בשעה שיוצא הולד שהוא הסכנה אך אם ילדו ואחר כך נתקשו ומתו זה מורה שאינו משום עבירה. וז"ש ותלד רחל דבתחילה ילדה ואחר כך ותקש בלדתה ר"ל כשילדה אחר שנולד הולד וז"ש המילדת אל תיראי דיאמרו שחטאת דמלבד שאת צדקת גם זה לך בן כבר ילדתה וכבר הבן בעולם ואינו בסוג מיתת הנשים על עבירות. ויהי בצאת נפשה ותקרא שמו בן אוני צערי דאין האמת כמו שאמרה המילדת אלא אף שילדה ונתקשית מקרי בשעת לדתן ויאמרו דבשביל עבירה ח"ו מתה ואביו קרא לו בן ימין רמז לצדקת רחל דאורך ימים בימינה לעולם שכלו טוב והוא מפלאות תמים דעים: