וַיָּבֹ֤א יַעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק׃
ספורנו
אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק. כִּי אָמְנָם זִכְרוֹן חַסְדֵי הַצַּדִּיקִים בְּאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם מֵטִיב לִבְנֵיהֶם שֵׁם טוֹב וְאַהֲבַת חֶסֶד בְּעֵינֵי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, הֵפֶךְ הָרְשָׁעִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיהו יד:כא) "הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בַּל יָקוּמוּ וְיִירְשׁוּ אָרֶץ":
שפתי חכמים
שם המישור. והא דכתיב לעיל בפרשת לך לך (יג יח) וישב באלוני ממרא אשר בחברון ופירש"י שם אדם י"ל דהתם כתיב באלוני ממרא ואלון שם המישור. וא"ל דשמא שני שמות יש לו אלון ממרא וקראן בשני שמותיו דהיינו אלון וממרא א"כ הל"ל באלוני בממרא להורות ששני שמות יש למישור אלא ע"כ מדלא כתיב הכי ש"מ שם האיש הוא. והרא"ם פירש לא שם האדם מדכתיב אחריו קרית הארבע המורה על המקום: